בראשית רבה לג ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ה.    [ עריכה ]
"ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח" הדא מסייעא לההוא דא"ר אבא בר כהנא חלון.

"וישלח את העורב" הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (תהלים קה, כח): "שלח חשך ויחשיך".
"ויצא יצא ושוב" ר' יודן בשם ר' יודה ב"ר סימון התחיל משיבו תשובות א"ל מכל בהמה חיה ועוף שיש כאן אין אתה משלח אלא לי א"ל מה צורך לעולם בך לא לאכילה לא לקרבן רבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא אמר אמר לו הקדוש ברוך הוא קבלו שעתיד העולם להצטרך לו אמר לו אימתי אמר לו עד יבשת המים מעל הארץ עתיד צדיק אחד לעמוד ולייבש את העולם ואני מצריכו לו הה"ד (מ"א יז, ו): "והעורבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב" ר"י ור' נחמיה ר"י אומר עיר היא בתחום בית שאן ושמה ערבי ר' נחמיה אמר עורבים ממש היו ומהיכן היו מביאים לו משלחנו של יהושפט דרש ר"ע מעשה דור המבול בגנזק של מדי ולא בכו וכיון שהזכיר להם מעשה איוב מיד בכו וקרא עליהם המקרא הזה (איוב כד, כ): "ישכחהו רחם מתקו רמה עוד לא יזכר ותשבר כעץ עולה" ישכחהו רחם הן שכחו רחמי מן הבריות אף הקב"ה שיכח רחמיו מהם מתקו רמה שמיתקו רימה מהן עוד לא יזכר ותשבר כעץ עולה א"ר אבהו תעקר אין כתיב אלא תשבר כדבר שנשבר ואינו מעלה חליפין ואיזה זה דור הפלגה: