בראשית רבה לא ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ב.    [ עריכה ]
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי" (איוב כד, יא): "בֵּין שׁוּרֹתָם יַצְהִירוּ יְקָבִים דָּרְכוּ וַיִּצְמָאוּ".

"בֵּין שׁוּרֹתָם יַצְהִירוּ" שהיו עושים להם בדריות קטנות "יְקָבִים דָּרְכוּ וַיִּצְמָאוּ" אפי' יקבים דרכו, ויצמאו. אמר רבי איבו למה יקבים דרכו ויצמאו לפי שהיתה מארה מצויה בעמלו של רשע ולפי שהיו שטופים בזימה וגזל נימוחו מן העולם: