בראשית רבה כד ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ה.    [ עריכה ]

דבר אחר: זה ספר תולדות כתיב (איוב כח) אז ראה ויספרה רבנן ורבי אחא, רבנן אמרין: כל דיבור ודיבור שהיה הקדוש ברוך הוא אומר למשה, היה אומרו שתי פעמים בלבו ואח"כ היה אומר למשה. ומאי טעמא? אז ראה ויספרה, חד. הכינה וגם חקרה, חד. ואחר כך ויאמר לָאָדָם, זה משה.

ורבי אחא אמר: ארבעה. אז ראה, חד. ויספרה, חד. הכינה, חד. וגם חקרה, חד. ואח"כ ויאמר לאדם, זה משה.

אמר רבי יהודה ב"ר סימון: ראוי היה אדם הראשון שתנתן תורה על ידו. מאי טעמא? זה ספר תולדות אדם. אמר הקב"ה יציר כפי ואיני נותנה לו?! חזר הקדוש ברוך הוא ואמר לו: ומה עכשיו, שש מצות נתתי לו ולא היה יוכל לעמוד בהן והיאך אני נותן לו תרי"ג מצות. רמ"ח מצות עשה ושס"ה מצות לא תעשה?! (שם) ויאמר לאדם, לא לאדם אני נותן כי אם לבניו, שנאמר: זה ספר תולדות אדם.

אמר רבי יעקב דכפר חנין: ראוי היה אדם הראשון שיעמדו ממנו י"ב שבטים. מאי טעמיה? זה ספר תולדות אדם, אמר הקב"ה: ב' בנים נתתי לו ועמד אחד והרג את חבירו, והיאך אני נותן לו י"ב שבטים?! ויאמר לאדם, לא לאדם אני נותן אלא לבניו, שנאמר: זה ספר תולדות אדם. מנין זה. ז' שבעה ה' חמשה הרי י"ב: