בראשית רבה כב ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ח.    [ עריכה ]

אמר רבי יוחנן: הבל היה גבור מקין, שאין ת"ל ויקם, אלא מלמד שהיה נתון תחתיו. אמר לו: שנינו בעולם, מה את הולך ואומר לאבא?! נתמלא עליו רחמים. מיד עמד עליו והרגו. מן תמן אינון אמרין: טב לביש לא תעביד, וביש לא ימטי לך.

ויהרגהו, במה הרגו? רבי שמעון בן גמליאל אמר: בקנה הרגו, שנאמר: וילד לחבורתי, דבר שעושה חבורה. ורבנן אמרי: באבן הרגו, שנאמר: כי איש הרגתי לפצעי, דבר שהוא עושה פצעים.

רבי עזריה ורבי יונתן בר חגי בשם רבי יצחק אמר: נתבונן קין מהיכן שחט אביו אותו הפר, שנאמר בו (תהלים סט:) ותיטב לה' משור פר, ומשם הרגו, ממקום הצואר מקום הסימנין.

ומי קברו? אמר רבי אלעזר בן פדת: עופות השמים וחיות טהורות קברוהו, ונתן להן הקדוש ברוך הוא שכרן ב' ברכות, שמברכים עליהן: א' לשחיטה וא' לכיסוי הדם: