בראשית רבה יג טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

טז.    [ עריכה ]

[ב, ו] והשקה את כל, ר"א בשם רבי יוסי בר זמרא אמר הכל מתברך, משא ומתן מתברך, והפרגמטוטין מרויחין, ר' יוחנן בר לוי אמר אף מוכי שחין מרויחין, רבי חייא בר אבא אמר אף החולין מרויחין, ואיבריהון רפין עליהם, אבימי מן חבריא הוה מבקר בישיא כד הוות רביעתא נחתה הוה אמר ליה רבי חייא בר אבא מה אינון עבידין, הוה אמר ליה נינוחו, רבי אבא אומר אף אבן טובה מרגשת, רבנן אמרי אף הדגים מרגישים, אמר רבי פנחס עובדא הוה בהדא עכו וצדו חד נון ושמו יתיה ש' לטרין, ותקילו יתיה מאתן לטרין הוו תמן חד סב צייד אמר להון דלא נחת רביעתא, וכיון דנחת צדו חד נון ושמו יתיה מאתן לטרין ותקילו יתיה ואשכחוניה ש' לטרין.