בן סירא/פשיטתא/א

(א, א) [א, א] כל חכמא מן קדם מריא והי עמה מן עלמין:

(א, ב) [א, ב] חלא דימא ונוטפתא דמטרא ויומתא דעלמא מנו משכח לממנא:

(א, ג) [א, ג] רומא דשמיא ופתיא דארעא ותהומא רבא מנו נמשוח:

(א, ד) [א, ד] מן כלהין הלין סגית חכמתא ועשנת הימנותא:

(*) [א, ה]

(א, ה) [א, ד] מן לקודמין [א, ו] שרשי חכמתא למן אתגלון וטמרי סכולתנותא מנו ידע:

(*) [א, ז]

(א, ו) [א, ח] חד הו דחיל בלחודוהי אלהא דהויו שליט על כל אוצריה:

(א, ז) [א, ט] בדקה וחזא ומנו ויהב ופלגה לכל עבדוהי:

(א, ח) [א, י] עם כל בסר איך צבינה יהבה ואסגיה לכל דחלוהי:

(א, ט) [א, יא] דחלתא דמריא הדרא ואיקרא ורבותא וכלילא דתשבוחתא:

(א, י) [א, יב] דחלתא דמריא מחדיא לבה וחדותא ודיצא וחיא דלעלם:

(א, יא) [א, יג] דדחל אלהא תטאב חרתה ובאחרית יומתא נתברך:

(א, יב) [א, יד] ריש חכמתא דחלתא דמריא ועם מהימנא מן כרסא דאמהון אתברית:

(א, יג) [א, טו] עם אנשא דקושטא והי מן עלמא אתתקנית ועם זרעיהון אתקים חסדא:

(א, יד) [א, יח] ריש חכמתא דחלתא דמריא ומסגיא שלמא וחיא ואסיותא:

(א, טו) [א, יז] כל אוצריה תמלא חכמה וסימתה מן עללתה:

(א, טז) [א, טז] ריש חכמתא דחלתא דמריא וטובא מרויא מן סוגאת עללתה:

(א, יז) [א, יח] חוטרא הי דתוקפא ובית מסימך תשבוחתא ואיקרא דלעלם לכל מן דאזל בתרה:

(*) [א, יט]

(א, יח) [א, כ] עקריה חיא דלעלם ועופיה נוגדא דיומתא:

(א, יט) [א, כ] טובוהי לבר אנשא דבה נרנא והי טבא לה מן כל סימתא:

(א, כ) [א, כ] טובוהי לבר אנשא דנתקרב לותה ובפוקדנה נשתמש:

(א, כא) [א, כ] כלילא דלעלם תסימוהי וזכותה דלעלמין בית קדישא:

(א, כב) [א, כ] נחדיא בה ותחדי בה ולא תרמיוהי לעלם עלמין:

(א, כג) [א, כ] מלאכוהי דאלהא נאחדא בה ונמנון כל תשבחתה דמריא:

(א, כד) [א, כ] הנא כתבא כלה מלא חיא טובוהי לבר אנשא דנשמע ונעבדיוהי:

(א, כה) [א, כ] שמעוני דחלוהי דאלהא וצותו ואתבונו במלי:
מנו דצבא דנארת היא יורתנא דלעולם וחדותא רבתא:

(א, כו) [א, כ] כל מלי שמע ועבד ותתכתב בספרא דחיא:

(א, כז) [א, כ] רחם דחלתה דמריא ואשר בה לבך ולא תדחל:

(א, כח) [א, כ] קרוב ולא תתמתן ותשכח חיא לרוחך וכד תהוא קרב איך גנברא ואיך חילתנא:

(*) [א, כא]

(*) [א, כב]

(*) [א, כג]

(*) [א, כד]

(*) [א, כה]

(*) [א, כו]

(*) [א, כז]

(א, כט) [א, כח] ברי לא תכדב בדחלתה דמריא ולא תקרוב עליה בתרין לבין:

(א, ל) [א, כט] ולא תתיקר בה לעין בני אנשא ובספותך הוית זהיר לחדא:

(א, לא) [א, ל] לא תסנא מאמרה ולא תזוע ולא תסגא לנפשך קללא:

(א, לב) [א, ל] דלמא נסגא מריא אסוריך ובגו כנושתא נרמיך:

(א, לג) [א, ל] מטל דאשתמחית בדחלתא דאלהא וגוה דלבך מלא נקלה:

קישור

בן סירא, וינה, תקע"ד באתר היברובוקס