בן סירא/פרנקל/מז

(מז, א) [מז, א] אחריו קם הנביא בימי דוד:

(מז, ב) [מז, ב] כאשר יורם חלב מזבח כן דוד מישראל:

(מז, ג) [מז, ג] שסע האריה כשסע גדי ודוב הרג ככבש:

(מז, ד) [מז, ד] עוד עלם הכה את איש הבינים ויגל את חרפת עמו מעליו:

(מז, ה) [מז, ד] ידו לקטה אבן מילקוט וגלגולת גלית הפיל ארצה:

(מז, ו) [מז, ה] העתיר לאל לנחות ימינו ותצמת גבור אזור חיל להרם קרן ישראל:

(מז, ז) [מז, ו] עליו ענו בשירים הכה דוד ברבבותיו ויי ברכו ויעטרהו עטרת תפארת:

(מז, ח) [מז, ז] קמיו הכניע מסביב וירעץ פלשתים צורריו וקרנם גדע עד היום:

(מז, ט) [מז, ח] על כל פעל נתן תודה וישר שיר לאל הקדוש כי אהב יי עושהו:

(מז, י) [מז, ט] שרים הקים על מזבח יי לזמר יום יום נעימי זמירותיו:

(מז, יא) [מז, י] בהדר חגג חג ומועד להלל לשמו הגדול ולזמר בהיכלו לבקרים:

(מז, יב) [מז, יא] ויי העביר פשעיו וירם קרנו לנצח:

(מז, יג) [מז, יא] גם כרת בריתו אתו להקים כיסאו בישראל:

(מז, יד) [מז, יב] ואחריו קם שלמה בנו איש חכם ונבון וימלך תחתיו בהשקט ובטחה:

(מז, טו) [מז, יג] כי יי הניח לו מסביב למען בנות בית לשמו והיכל יי לדרות עולם:

(מז, טז) [מז, יד] מה חכמת שלמה בנעוריך מלאת כנהר שכל ודעת:

(מז, יז) [מז, טו] מה נעמת במשל ומליצה רוח חכמתך מלאה כל הארץ:

(מז, יח) [מז, טז] באיים מרחקים שמעו שמעך ויען כי שלות יקרת בעין כל:

(מז, יט) [מז, יז] בכל הארצות שמעו כן תמהו על זמירותיך ומליצותיך על משליך ומשפטיך:

(מז, כ) [מז, יח] בשם אלוה קדוש ישראל אצרת זהב כבדיל וכסף כעופרת:

(מז, כא) [מז, יט] אך על נשים נפתה לבבך ונפשך ובכבודך נתת דפי:

(מז, כב) [מז, כ] במשפחתך שמת תהלה כי העירות בה חמת יי ותישא עון אשמתך:

(מז, כג) [מז, כא] לשתים נחצתה מלכותך ושבט רשע פרח מאפרים:

(מז, כד) [מז, כב] ובכל זאת לא סר מסד יי ולא אבה השחיתך:

(מז, כה) [מז, כב] זרע בחירו לא האביד וצאצאי ידידו לא הכרית:

(כו) [מז, כב] ויישאר שריד מיעקב ושורש מדוד בן ישי:

(מז, כז) [מז, כג] בהאסף שלמה אל אבותיו השאיר רחבעם מגזעו לחטאת כי נבער מדעת הפריע את העם:

(מז, כח) [מז, כג] וירבעם בן נבט החטיא את ישראל וטבע את אפרים ביון חטאה:

(כט) [מז, כד] שגבה חטאתם עד הגלו מאדמתם [מז, כה] וירב פשעם עד בערה בם אש רשעם:

קישור לטקסט: [1]