בן סירא/פרנקל/מה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

(מה, א) ממנו יצא עבד יי נשוא חן בעיני אלוהים ואדם ינון שמו לעולם:

(מה, ב) כאבות הקדושים הרימו אל ויתנהו מגור למשנאיו ואותות ומופתים שם בפיהו:

(מה, ג) [מה, ג] נגד מלכים כבדהו יי ויתן בידו חקות לעמו ועיניו ראו כבוד אלוהים:

(מה, ד) [מה, ד] על אמונתו וענות לבו הקדישו יי ויבחר בו מכל אדם:

(מה, ה) [מה, ה] את קולו השמיעו אלהים וערפל שם סתרו:

(מה, ו) [מה, ה] פנים אל פנים הודיעהו חקו גם תורת חיים וחכמה ללמד עדות לישראל ומשפט ליעקב:

(מה, ז) [מה, ו] אתו כמוהו הרים והקדיש אהרן אחיהו ויבחר בו משבט לוי:

(מה, ח) [מה, ז] ברית כהונה כרת אתו למשמרת עולם וילבישו בגדי תפארת:

(מה, ט) [מה, ח] מעטה כבוד עטרהו במכנסים מעיל ואפוד בעבתות זהב:

(מה, י) פעמוני זהב סביב למעילו לצלצל בבאו אל הקודש לזיכרון לבני ישראל:

(מה, יא) ובגדי הקודש מעשה רקם זהב וארגמן ואבני שהם וחשן המשפט באורים ותומים:

(מה, יב) והחשן מעשה חשב והאבנים מסבות משבצות זהב ופתוחי חותם על מספר שבטי בני ישראל:

(מה, יג) וציץ זהב על המצנפת ובו חרות קודש ליי:

(מה, יד) מלבושי כבוד ותפארת היו לו וכלם נחמדים לעין:

(מה, טו) כאלה לא נראו לפנים וכל זר לא לבש כמוהם כי בגדי קודש הם לו ולזרעו אחריו:

(מה, טז) פעמים ביום הקריב עולה ומשה מלא את ידו וימשחהו בשמן הקודש:

(מה, יז) ברית עולם הוא לו ולזרעו עד עולם לכהן בקודש ולברך העם בשם יי:

(מה, יח) מכל אדם הבדילו אלהים להסך ולהקטיר ולכפר על עמו:

(מה, יט) משמרת פקודתו הפקיד על ידו לתת משפט ביעקב ותורה לישראל:

(מה, כ) בקם עליו אנשי מרי במדבר ויתגודדו בקנאתם למרות כבודו עדת קרח ודתן ואבירם:

(מה, כא) וירא יי וינאץ ותבלעם האדמה בחרון אפו:

(מה, כב) מופת נורא שם במו לכלם באש עברתו:

(מה, כג) ויי הרים עוד כבוד אהרן וינחל לו נחלה:

(מה, כד) מראשית כל פרי ומקדשי יי הטריף לו לחמו לו ולזרעו אחריו:

(מה, כה) כי אין לו חלק בארץ ויי חבל נחלתו:

(מה, כו) פינחס בן אלעזר השלישי ביקרו כי קנא את קנאת אלהיו:

(מה, כז) במרד העם התעורר רוח צדקתו וישב חמת יי מישראל:

(מה, כח) ויי כרת אתו ברית כהנת עולם לשרת בקדשו ולכפר על עמו:

(מה, כט) וכאשר נשבע לדוד בן ישי לבלתי הסר שבט מיהודה כן הנחיל משמרת הכהנה לאהרון ולזרעו לשפוט את העם וללמדו דעת:

(מה, ל) למען ישאר כבודם לעולם ותפארתם לא תסור מזרעם:

קישור: תרגום פרנקל, פרק מה