בן סירא/דוד כהנא/לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ספר בן סירא במהדורת דוד כהנא, פרק לד.

(ה) [בעין טובה תן לדל, ולא תקצף בתתך לו]

(ט) בכל מעשיך האר פנים, ובששון הקדש מעשר.

(י) תן לו כמתנתו לך, בטוב עין ובהשיגת יד.

(יא) כי אלה תשלומות הוא, ושבעתים ישיב לך.

(*יא) מלוה יהוה נותן לאביון, ומי בעל גמולות כי אם הוא.

(יב) אל תשחד כי לא יקח, ואל תבטח על זבח מעשק.

(*יב) כי אלהי משפט הוא, ואין עמו משוא פנים.

(יג) לא ישא פנים אל דל, ותחנוני מצוק ישמע.

(יד) לא יטש צעקת יתום, ואלמנה כי תרבה שיח.

(טו) הלא דמעה על לחי תרד, ואנחה על מרודיה.

(טז) תמרורי רצון הניחה, וצעקה ענן חשתה.

(יז) שועת דל ענן חלפה, ועד תגיע לא תנוח.

(*יז) לא תמוש עד יפקוד אל, ושופט צדק יעשה משפט.

(יח) גם אל לא יתמהמה, וכגבור יצא לא יתאפק.

(*יח) עד ימחץ מתני אכזרי, ולגוים ישיב נקם.

(*יח) עד יוריש שבט זדון, ומטה רשע גדוע יגדע.

(יט) עד ישיב לאנוש פעלו, וגמול אדם כמזימתו.

(*יט) עד יריב ריב עמו, ושמחם בישועתו.

(כ) נאה חסד יהוה בזמן מצוקה, כעב חזיזים בעת בצרת.