בן סירא/בן זאב/לא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דאגה מדאיבה דאגת עשר והדאגה תגיד שנה

דאגת הון תרחיק תנומה וחלי רעה תפרד שנה

עמל עשיר לצבור הון לעת ינוח יאכל טובו

עמל דל לכדי מחסורו וגם בנוחו לא ישיג נחת

כל ימי עני רעים וגם לילותיו עמל ומכאוב

בשפל גגים גגו ובמרום הרים כרמו

ממטר גגים לגגו ומעפר כרמו לכרמים

כי ירעב יחסר לחמו וישבע ישחית מעיו

כל ימיו בלא סדרים פעם מחסור ופעם מותר

אוהב כסף לא יזכה ורודף אחרי בצע חושך מיושר

רבים השגו חיל ובטחו בו ולא פדם ברעה ובקצם לא הצילם

כי הון מכשול לאויל ושונה בו יוקש

אשרי עשיר נקי כפים ואחרי בצעו עיניו לא הלכו

מי זה האיש ונהללנו כי פלא עשה בעמיו

מי נסה בהון וישלם ועשה לו שם תהלה

מי זה מצא ידו לעשוק ולא עשק לעול רעהו ולא עול

טובו יחיל לבטח ותהלתו יתנו בקהל

בני כי תשב ללחם עם עשיר לא תפער לועך בלי חק

אל תאמר לא יספק לי כי רע עין שנא יי

אין רע מרע עין על כן כל דבר תדמע ומפניו תרדנה דמעות

אל תושיט ידך בכל אשר תראה ואל תתרוצץ ברעך בקערה ולא תחטוף חלקך ביד

שים אית רעך כאותך והתבונן בכל אשר תעשה

אכול מאשר הושפ לפניך כאיש מוסר ולא תהיה זולל פן תשנא

השכם אסוף ידך בתחלה מן הקערה ובשבת גדולים אל תהי ידך בה בראשונה

איש טעם יאכל במדה וישתה במשורה ישכב ושנתו ערבה עליו

מתוקה שנת אוכל במדה על משכבו ינוח בקר יקום ולבו טוב עליו

נדד שנה חלי בטן וקרס מעי לממלא בטנו בקר יקום ולבו בל עמו

ואם יפצירו בך לאכול סור מתוך המסבה וינוח לך

שמע בני ואל תבוז לקחי כי באחרית תתבונן בם

בכל מעשיך היה מהיר וחלי לא יקרב אליך יגע בחפצך אז תאיל

טוב עין יברך הלחם ומאת כל ישא תודה

אף ביין אל תתגבר כי בשכר רבים אבדו

כלי צורף בכור יודע ולב אדם כי מלא מסך

יין לאדם מים חיים אם במדה ישתה

מה חיי אדם באין יין כי הוא מראש למשוש נוצר

שמחת לב צהלת פנים שותה יין במדה

ריש וחסק דעת וכשל כח מהלומות ופצעים לסובא

במשתה היין לא תוכח רעך ולא תפריענו בשמחתו

לא תגלה מומיו ואל תנצח באיש והוא לבוש אדום

גם סוד משחקים אל תפר פן תסכן בם