ביאור:תוספתא/בבא בתרא/ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


תוספתא מסכת בבא בתרא פרק שלישי[עריכה]

למה מתכוון מוכר הנדל"ן?[עריכה]

(א)

המוכר את הבית - מכר את הדלת, ואת הנגר, ואת המנעול, ואת המכתשת החקוקה בסלע
אבל לא מכר את התנור, ולא את הכירים, ולא את הרחיים, ולא את המכתשת הקבועה שהיתה ניידת וקבעו אותה.

ר"א אומר: כל המחובר בקרקע - ה"ז מכור


ראו משנה ד, ב-ג. לעניין הדלת הנגר והמנעול השוו ב"מ ח, ז. המשנה היא כר' אליעזר בעניין המכתשת.
לא מכר את החצר – אין לקונה זכות לחפור בחצר ולשנותה אלא להשתמש בה.



ואם אמר לו "הוא ומה שבתוכו אני מוכר לך" - הרי כולן התנור וכו' מכורין
ואע"פ שאומר לו "הוא וכל מה שבתוכו אני מוכר לך"
לא מכר לו את הבאר, ולא את השיח, ולא את הדותות והיציעים, ולא את המערות שבתוכו
א"כ למה כתב "עומקא ורומא"? - שאם רצה להגביה – מגביה, להשפיל - משפיל
כל שאינו מכור בבית הבאר וכו' - מכור בחצר.
המוכר את החצר - מכר את הבית; המוכר את הבית - לא מכר את החצר, אלא אוירה של חצר.

(ב)

המוכר את החצר - מכר בתים הפנימים ובתים החיצונים
אבל לא מכר את הוילאות ולא את החלסאות, ולא את המרחצאות שלפנים הימנו

ואם היו עשויין לתשמיש החצר - הרי כולן מכורין


ראו משנה ד, ד: הוילאות והחלסאות כנראה קשורים למרחץ שבחצר.



אצטבלן אורוות סוסים העשוי לתשמיש חצר - מכור. לרבים - אין מכור
חנויות הפתוחות לפנים - מכורות עמה; לחוץ - אין מכורות עמה
לפנים ולחוץ - הרי אלו מכורות עמה.

(ג)

המוכר את בית הבד - מכר את היצירים סלי הזיתים ואת היקבים, את המפרכות ואת הרחיים התחתונה

אבל לא מכר את השקין, ולא את המרצופין, ולא את הרחיים העליונה

ואם אמר לו "הוא ומה שבתוכו אני מוכר לך" - הרי כולן מכורין
ואף על פי שאמר לו "הוא ומה שבתוכו אני מוכר לך"
לא מכר לא את הבור ולא את השיח ולא את היציעין
ולא את הדותות ולא את המערות שבתוכו

(ד)

המוכר את המרחץ - מכר בתים הפנימים ובתים החיצונים, בית היורות, בית הקמין ובית האולייארין
אבל לא מכר לא את היורות, ולא את הקמין, ולא את המגדלים שבתוכו שאינם מחוברים לקרקע

ואם אמר לו "הוא ומה שבתוכו אני מוכר לך" - הרי כולן מכורין

ואף על פי שאמר לו "הוא ומה שבתוכו אני מוכר לך"
לא מכר את הבריכות המסתפקין מהן מים, בין בימות החמה בין בימות הגשמים
ואף לא בית כנסת העצים.
ואם אמר לו "מרחץ וכל משמשיה אני מוכר לך" הרי כולן מכורין.

(ה)

המוכר את השדה - לא מכר את הגת, ולא את השומירה, אע"פ שהן בכרם

אבא שאול אומר: אף לא מחיצת הקנים שהיא בית רובע


ראו משנה ד, ט, כאבא שאול.
לעניין מוכר העיר ראו משנה ד, ז.



מכר לו כל האילנות חוץ מחרוב המורכב וסדן שקמה
וכל שאינו מכור בשדה חרוב המורכב - מכור בעיר
המוכר העיר אחוזה - רבי יהודה אומר: סנטר מנהל האחוזה מכור, אינקולמוס אין מכור
ואם א"ל "היא וכל מה שבתוכה אני מוכר לך" הרי כולן מכורין
ואע"פ שאמר לו "היא וכל מה שבתוכה אני מוכר לך"
לא מכר את שיריה ולא את בנותיה, ולא את החורשין המוקצין בפני עצמן
ולא את הביברין של חיה ושל עופות ושל דגים.

(ו)

המוכר את הכרם - מכר את הקנים ואת הדוקרנין, ואת זמורות שקמה שבתוכו
אבל לא מכר לא את העצים, ולא את האבנים סוירות אבני הטרסה בין לנירו ובין לגדרו

ולא את זבלים ולא את קורות שקמה שבתוכו


ראו דין המוכר את השדה, משנה ד, ח-ט.



אבא שאול אומר: כל העושה לתשמיש הכרם הרי זה מכור
מכר לו כל האילנות, חוץ מחצי חרוב מורכב שבמקום פלוני ומחצי סדן שקמה שבמקום פלוני
ושאר כל החרובין אינן מכורין, ושאר כל הסדנין אינן מכורין.

קניינים שאינם מכירה[עריכה]

(ז)

האחין שחלקו את שלהן במקום אחד, אפילו הוא ביהודה והן בגליל, הוא בגליל והן ביהודה
או שהיו במקום אחר,

כיון שזכה את אחד מהן - זכה בכולן


אחד האחים יכול לזכות עבור כל השאר.
וראו משנה ג, ב-ג.
ר' שמעון מסכים עם ר' יהודה, חוץ מחרוב המורכב וכו'.



אם היה עמו במדינה, כיון שקבל עליו - הרי זה זכה
רבי יוסי אומר: אם עתידין להטיל גורלות - עד שיטילו גורלות
רבי יהודה אומר: כל שקנה הדיוט קנה הקדש. כל שלא קנה הדיוט לא קנה הקדש
ר' שמעון אומר: אף המקדיש את השדה לא הקדיש אלא חרוב מורכב וסדן שקמה
מפני שהן יונקין משדה הקדש.