ביאור:תוספתא/אהלות/טז
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
תוספתא מסכת אהלות פרק ששה עשר[עריכה]
עפר טמא (תפוסה)[עריכה]
התלולית הקרובות, בין לעיר ובין לדרך, אחד חדשות ואחד ישנות - טמאין
מפני שהנשים קוברות שם את נפליהן, ומוכי שחין את אבריהן
ראו משנה טז, ב. אם בדק חלק מהעפר – העפר הבדוק טהור. אם בדק הכל – הכל טהור, ואין חוששים שמא קברו שם אחר כך מת. |
שאני אומר: שמא היה שם דרך או עיר
ואיזו היא תלולית? זו תלולית של עפר שעל גבי בקוע סלע
המאהיל על מקצתה טמא, ואין צריך לומר כנגד כלה
עפרה טמאה משום עפר תלולות
חתר ממנה עפר וסמכו לה - אין בו משום עפר תלולות
התלולית שהיתה טמאה וטהרוה - הרי זו טהורה, ואינו חושש שמא נטמאת.
אחד המוציא שלשה מתים, ואחד המוציא שלשה כוכין, ואחד המוציא כוך נקיק קבר זמני ומערה
ואחד מצא עשרה, ואין ביניהן מארבע אמות ועד שמונה אלא פחות
וחכ"א: רואה את האמצעיים כאילו אינן, והחיצונים מצטרפין מארבע אמות ועד שמנה.
מצא ראשו בצד מרגלותיו גופה מפורקת - אין לו תפיסה ואין לו שכונת קברות
ראשו של זה בצד מרגלותיו של זה, וראשו של זה בצד מרגלותיו של זה גופות בכיוונים שונים
יש להן תפיסה ואין להן שכונת קברות.
והחסר - אין לו תפיסה ואין לו שכונת קברות
ואי זהו "חסר"? רבי אומר: כל שניטל מן החי וימות.
מצא שנים כתחלה ואחד ידוע - יש להן תפיסה ואין להן שכונת קברות.
מעשה בר' ישבב שבדק ומצא שנים בתחלה ואחד היה ידוע
עשה להן תפישה, עשה להן שכונת קברות
כשבא אצל ר"ע אמר: כל שיגעת לריק
אף אתה היית צריך לבדוק כל קברי ארץ ישראל הידועין
ולא אמרו המוצא שלש כתחלה.
בדיקת השדה[עריכה]
מצא אחד בצד רה"ר מכאן, ושנים בצד רה"ר מכאן
ראו משנה טז, ד-ה. |
בודק מכאן ומכאן, ומניח את רה"ר
שנים בצד גדר מכאן ושנים בצד גדר מכאן - בודק את מקום הגדר
שכן דרך הבונה להיות בודק עד שמגיע לסלע או לבתולה
ואיזו היא בתולה? כל שאין בה רושם ואין עפרה תיחוח
בדק והגיע למים - הרי זו בתולה
בדק ומצא שם חרס - הרי זו כבתחילה.
הבודק, ב"ש אומרים: בודק שתים ומניח אמה
וב"ה אומרים: בודק אמה ומניח אמה, דברי ר' יעקב
וחכ"א: ב"ש אומרים בודק שתים ומניח אמה, וב"ה אומרים בודק אמה ומניח שתים.
המוציא את העפר ממקום הטומאה - אוכל בדמעו
ר' יהודה אומר: צובר עפרה של זו על גבי עפרה של זו
ראו משנה טז, ד. |
הבודק אוכל בדמעו. מפקח אין אוכל בדמעו
שאלו תלמידיו את רבן יוחנן בן זכאי: בודק מהו שיאכל? אמר להן: אינו אוכל
אמרו לו: למדתנו שיאכל
אמר להם: יפה אמרתם! מעשה שעשו ידי וראו עיני ושכחתי, מה ששמעו אזני על אחת כמה וכמה!
ולא שלא היה יודע, אלא שהיה מבקש לזרז את התלמידים
שהיה ר' יהושע אומר: השונה ואינו עמל משנן - כזורע ולא קוצר
והלמד תורה ושוכח - דומה לאשה שיולדת וקוברת
ר"ע אומר: זַמֵּר בי תדירה - זַמָּר.
נמצאת אומר שלש קברות הן: קבר הנמצא - מפנין אותו
פנוהו - מקומו טהור ואסור בהנאה.
קבר המזיק את הרבים - מפנין אותו. פנוהו - מקומו טמא ואסור בהנאה.
קבר הידוע - אין מפנין אותו. פנוהו - מקומו טהור ומותר בהנאה.
שדה שאבד בה קבר[עריכה]
שדה שאבד בה קבר - טהור הנכנס לתוכה - טמא
שאני אומר: הקבר שאבד הוא הקבר הנמצא
בדק ומצא בתוכה שלש קברות האבוד ועוד שניים - הנכנס לתוכה טהור, ואין חוששין שמא שכונת קברות הן.
המפנה קברו לרה"ר, והלך לשם אדם - מפנה עצם עצם והכל טהור.
מי שנפחת קברו בתוך שדהו, אומרים לו מלקט עצם עצם והכל טהור
מעשה ביהודה והלל אחיו בניו של ר"ג, שהיו מהלכים בתחום עכו
מצאו אדם אחד שנפחת קברו בתוך שדהו, אמר לו: לקט עצם עצם והכל טהור.
פוסא בור שמטילין לתוכה הרוגים – מלקט עצם עצם והכל טהור.
והנקבר שלא ברשות אם קברו אדם בלי רשות מבעל הקרקע - אין לו שכונת קברות ואין לו תפיסת קברות.
רשב"ג אומר: הנפלים אינן קונין את הקבר ואין לו תפיסה, והנקבר שלא ברשות יש לו תפיסה.
הנקבר שלא ברשות – בעל השדה מלקט עצם עצם והמקום טהור, כמו ברה"ר שפינו לתוכה קבר. וראו ספרי דברים קפח, החולק על רשב"ג ועל ר' יהודה ומקנה תפיסת קבר לנפל שנקבר ברשות. |
א"ר יהודה מעשה בשפחתו של מסיק אחד ברמון, שהפילה נפל לבור
ובא כהן אחד והציץ לידע מה הפילה
ובא מעשה לפני חכמים וטהרוהו, מפני שחולדה וברדליס מצויין שם וגוררין שם.
קבר שנהרס[עריכה]
קבר שסתם את פתחו - אינו מטמא בכל סביביו
הכנה לדיון בקבר שנחרש. |
פרץ את פצימיו וחזר וסתמו - מטמא את סביביו
נפרצה בו פרצה אחת של ארבעה טפחים, בין מלמעלה בין מלמטה
אינו טמא אלא כנגד הפרצה בלבד.
היה לו פתח אחד לצפון ופתח לו פתח אחר לדרום - טיהר דרומי את הצפוני.