ביאור:תוכחה למי ששר שירים לועזיים בארץ ישראל

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זהו מאמר דמיוני; אין לקחת אותו ברצינות!

איך נשיר שיר נכר על אדמת ה'?!

הפסוק הזה לא נכתב בתנ"ך, כי בימי התנ"ך לא האמינו שמישהו ירצה לשיר שירים לועזיים בא"י. אז המצב היה הפוך – הגויים ביקשו מהלויים שיצאו לגלות " " "שירו לנו משיר ציון" " "! (תהלים קלז ג), והם סרבו ואמרו -- " " "איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר?!" " "..

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 9 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-09-01.

תגובות

מאת: רחלי

רחלי (62.0.182.214) ב22:19:51  04.02.2003, בתגובה ל: תוכחה למי ששר שירים לועזיים בארץ ישראל שנשלח על-ידי אראל בפוס 9: נראה לי נכון והגיוני לחלוטין...

מי אמר שבימי התנ"ך לא רצו שנשיר שירים??

רצו, אבל לא לועזיים...

תחשבו על זה!!!

רחלי :-)

מאת: תום-ש

תום-ש (212.235.72.220) ב12:06:13  09.07.2003, בתגובה ל: תוכחה למי ששר שירים לועזיים בארץ ישראל שנשלח על-ידי אראל בפוס 9:

השירים בתנ"ך:

השירים בתקופת התנ"ך נכתבים אך ורק כשירי קודש (שיר ה') אין שירים לועזיים בתנ"ך. המדרש מספר לנו על שירה לועזית ראשונה שגם היא ""שירת קודש"" בתיה בת פרעה מלמדת את שלמה ביום חתונתם 1000 מיני זמר של עבודות זרות. השירים העיקריים שכן מופיעים בתנ"ך הם: שירת הים- תפילת הודיה על נס גלוי שירה המונהגת ע"י משה: "אז ישיר משה ובני ישראל" וגם ע"י מרים: "ותקח מרים...את התף בידה...ותען להם מרים שירו לה' כי גאה גאה" השירה הבאה היא שירת הבאר שלפי הרב אילון היא שירה יותר מובחרת כי שם השירה באה מהעם: "אז ישיר ישראל" שירה זו היא תפילת הודאה\הודיה על נס נסתר. שיר נוסף נזכר בהעלאת ארון ה' בידי דוד מבית אבינדב (דבה"יא יג ח). שירה זו שונה בגלל שאין בה הודיה אלא זוהי שירת תפילה הנובעת משמחה אמיתית והיא משמשת בפועל ל- "דבקות" בה' כי לכאורה אין שום סיבה לרקוד ולשמוח בארוע כזה. זה גם אולי מה שמיכל לא מבינה ולכן היא בזה לדוד משום שהוא לכאורה שר בלי סיבה דבר שנראה לה בזוי ביותר. איך אפשר לבזבז את דרך הביטוי הקדושה הזאת (כלומר: השירה) בלי שום סיבה מיוחדת? עוד שירה שהיא תפילת הודיה זו שירת דבורה והיא מונהגת ע"י דבורה וברק (שופטים ה). שירת הודיה נוספת מופיעה לאחר הנצחון על פלשתים: "ותצאינה הנשים מכל ערי ישראל לשיר...הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו" שירה זו התפרשה שלא כהלכה גם ע"י שאול וגם ע"י הפלשתים בגלל שמהפשט לא מובן כ"כ שזוהי בעצם שירת הודיה ישנם עוד המון שירים בספר תהילים ועוד מספר שירים המוזכרים בספרי הנביאים האחרונים. האנשים המצווים לשיר הם הלויים, והם מצווים לשיר בעת עבודת הקורבנות במקדש. שירת חול היא מאוסה ע"פ התנ"ך, וניתן להוכיח זאת משני פסוקים: "והנך להם כשיר עגבים יפה קול ומטיב נגן" פסוק זה מובא בהקשר לנבואות יחזקאל, שאנשים מתייחסים אל נבואותיו כאל שירת חול מאוסה (אבל את הפסוק הזה אפשר לפרש שרק אם מתיחסים לשירת קודש כאל שירת חול אז היא מאוסה) וגם: "טוב לשמוע גערת חכם מאיש שומע שיר כסילים" גם כאן מדובר בשירת חול כמאוסה ביחס לגערת החכם (אבל גם כאן ניתן להבין שאין דבר רע בשירת חול, אלא שהיא מיותרת.) ולסיכום: שירה לועזית לא הייתה קיימת אלא כשירי עבודה זרה בתקופת התנ"ך, ושירת החול העברית נתפסת כמאוסה ומיותרת. שירה זהו שמה של התורה: "כתבו לכם את השירה הזאת" ובכלליות לא הייתה צריכה להיות שירת חול יהודית, החיים היהודיים הסתכמו אך ורק בעשיית דברים שבקדושה ובקידוש החומר, בהתחשב בעובדות אלו כל שירה שאינה קודש נראית מיותרת וחסרת טעם. מהפסוק: "איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר" נראה שהשיר היחיד שמותר לשיר הוא שיר ה' אבל קשה לגולי ישראל לשיר אפילו את שיר ה' על אדמת נכר בגלותם

(0)

מאת:

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/D-th-137-03