ביאור:פרשת האזינו - מדוע השמים והארץ עדים לתורה בפרשה?

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

מאמר 1

פרשת האזינו: מדוע השמים והארץ - משמשים עדים לדברי התורה?

פרשת האזינו פותחת במילים: "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי" [דברים ל"ב,א]

נשאלות כמה שאלות:

א] מדוע משה פונה דווקא אל השמים והארץ לשמש עדים לעם ישראל לדברי התורה?

ב מדוע משה פונה אל השמים בלשון נוכח ואילו אל הארץ בלשון נסתר?

ג] מה ההבדל בן לשמוע לבן להאזין?

התשובה לשאלה א] לפי רש"י: היות ומשה יודע שהוא אדם בשר ודם וחייו קצובים, הרי ישנו חשש שלאחר מותו עלולים עם ישראל לאמור: שלא קבלו עליהם את הברית,לכן פונה משה אל השמים והארץ- לפי שהם עדים נצחיים בהשוואה לבני האדם ויש גם בכוחם להיטיב עם העם, או חלילה להעניש.

להיטיב- על ידי גשמים בעיתם ולהעניש: "וחרה ה' בכם ועצר את השמים..." כפי שאנו אומרים יום, יום בקריאת שמע.

פירוש ב] רבי יוסף מפולונאה [ שהיה מתלמידיו של הבעל שם טוב] אומר: שהמשפט: "האזינו" נאמר בדרך של משל -"האזינו השמים" הם תלמידי

חכמים שעוסקים בתורה יומם וליל, ראשית יש לפנות אליהם לפי שהם משמשים מדריכים רוחניים לעם ועליהם לשמש דוגמא אישית להם.אחר כך יש לפנות אל

"ותשמע הארץ" – הכוונה לפשוטי העם הקשורים יותר לגשמיות- לענייני הארץ וכך

הדבר ישפיע גם עליהם ויקבלו את דברי התורה.

פירוש ג] בדומה לכך מפרש "האורח החיים " הקדוש: משה רצה לפנות לכל שכבות העם, הוא פנה לגדולי וראשי העם, אותם כינה במילה: "השמים" ואחר כך פנה אל פשוטי העם- אותם כינה: "הארץ" המטרה שתחילה גדולי העם- תלמידי החכמים יספגו את התורה וכך יהיה באפשרותם לשמש דוגמא אישית וכולם יושפעו מהם לטובה וילכו בדרך ה'

פירוש ד] "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם" חז"ל אומרים: כי התורה רוצה ללמדנו שהאדם ידע גבולות ולא ינסה להשיג דברים שהם בשמים –שהם מעל כוח יכולת השגתו בעולם הזה, דוגמת קורח ועדתו שהתנהגותם נבעה ממניעים מסוג זה ועל כך אומר:ר' שמעון הקפר במסכת אבות: "הקנאה והכבוד והתאווה מוצאים את האדם מן העולם"

התשובה לשאלה ב] משה פונה אל השמים בלשון נוכח ואילו אל הארץ בלשון נסתר: "ותשמע הארץ"- חז"ל אומרים [במסכת סנהדרין כ"ג,ע"א] בעלי המידות הטובות בירושלים היו מקפידים לחתום על שטר בתנאי שהיו יודעים מי החותמים עימהם, לא היו יושבים בדין, אלא אם כן, היו יודעים מי יושב עימהם ולסעודה היו מקפידים לשבת רק אם היו מכירים מי מסב עימהם, באופן זה פנה משה תחילה לשמים בלשון נוכח להזמינם לעדות ואמר להם שגם הארץ תעיד עימהם: "ותשמע הארץ אמרי פי"

התשובה לשאלה ג שמיעה- הכוונה לשמוע ולהבין: "שמע ישראל"- היא קבלת עול מלכות שמים.

להאזין- הכוונה: "אוזן שומעת ועין רואה" כשהאדם מאזין עליו להיות כמאזניים השוקלים את הדבר, להגיע מתוך כך להבנה ולהחלטה נכונה, מי שמאזין לאמת האמיתית הוא נהיה מאוזן כפי שכתוב: "הלא אוזן מילין תבחר" [איוב י"ב, י"א]ראשי תיבות- אמת.

להאזין נכון- זוהי חוכמה כפי שכתוב: ""ואוזן חכמים תבקש דעת" [משלי י"ח, ט"ו]

ובדברים [כ"ט, ג] נאמר: "נתן ה' לכם לב לדעת ועיניים לראות ואוזניים לשמוע" כל אדם חייב לשאוף לעלות בסולם הערכים על פי התורה ודרך ארץ. כמו שכתוב: "במאזניים לעלות" [תהילים ס"ב,י]

פרשת האזינו תקרא בשבת שובה הקרובה אלינו,יהי רצון שכל שכבות עם ישראל יתחזקו בלימוד התורה ובקיום המצוות ובכך מובטחת לנו שנה טובה, כמו שנאמר: [ מסכת סנהדרין " שובו אלי ואשובה אליכם".

מקורות

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה בAhuvak @ bezeqint.net וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-09-25.

מאמר 2

ה' מעיד בנו את השמים והארץ. אבל למה ה' מעיד בנו דווקא את השמים והארץ? מה מיוחד בשמים והארץ? אומר רש"י: "...דבר אחר העידתי בכם היום את השמים וגו' אמר להם הקב"ה לישראל, הסתכלו בשמים שבראתי לשמש אתכם, שמא שנו את מדתם שמא לא עלה גלגל חמה מן המזרח והאיר לכל העולם, כענין שנאמר (קהלת א, ה) וזרח השמש ובא השמש, הסתכלו בארץ שבראתי לשמש אתכם, שמא שנתה מדתה, שמא זרעתם אותה ולא צמחה, או שמא זרעתם חטים והעלתה שעורים, ומה אלו שנעשו לא לשכר ולא להפסד אם זוכין אין מקבלין שכר ואם חוטאין אין מקבלין פורענות, לא שנו את מדתם, אתם שאם זכיתם תקבלו שכר ואם חטאתם תקבלו פורענות על אחת כמה וכמה" כלומר, לפי רש"י, ה' מעיד בנו דווקא את השמיים והארץ שמקיימים את ציווי ה' בצורה הכי טובה- הם לא השתנו ממה שה' קבע- השמש תמיד עולה מתי שה' ציווה עליה, והארץ לא משתנה, ואף פעם לא יקרה שאדם גידל חיטה, והארץ הוציאה שעורה- הם מקיימים את ציווי ה' בצורה הכי טובה שאפשר. מה עוד, שאין לשמיים ולארץ מניעים- אין להם שכר ועונש. קל וחומר, שאנחנו, שיש לנו שכר אם נקיים את דבר ה', ויש לנו עונש, אם נעבור על דבר ה', ברור, שאנחנו חייבים לקיים את דבר ה'. אולם, מה הראיה פה בכלל? אומר השפת אמת:"ולכאורה מה הראיה מהם, שאין להם בחירה?! כלומר, מה רש"י משווה בינינו לבין השמים והארץ- ברור שהשמים והארץ יקיימו את דבר ה', הרי אין להם בכלל בחירה חופשית- אין להם אפשרות להמרות את ציווי ה'. אז בעצם אין פה מה להשוות אותנו- לנו יש יצרים, לנו יש בחירה, זה לא חוכמה שהשמים והארץ מקיימים את דבר ה'- הם לא יכולים לעשות שום דבר אחר, אין להם אפשרות אחרת. מתרץ השפת אמת: מהשמים והארץ למדים אנו ש"מדרך הטבע להיות נמשך כל דבר אחר השי"ת וציוויו. אם כן בוודאי לא נגרע האדם מזה, רק שניתנה לו בחירה - יצר טוב ויצר רע. ואם לא יגבר הרע על הטוב, ממילא - מצד עצמו - יימשך אחר הטוב ככל הנבראים. כלומר, לומדים מהשמים והארץ דבר מאד חשוב. אנחנו רואים שהבחירה בה' היא טבע. ככה גם אצל האדם- הבחירה ללכת אחרי ה' היא טבע באדם, אם האדם לא יעשה כלום, האדם אוטומטית יימשך אל ה', אולם, יש לנו דרך להדחיק את בנטייה הטבעית שלנו, ע"י יצר הרע. אבל עדיין, אנחנו אמורים להימשך אחרי ה' בצורה טבעית, וזה הדבר הגדול שהשמיים והארץ מלמדים אותנו- גם אם יש דברים שמפריעים ללכת אחרי ה'- עדיין צריך להפנים שזאת הדרך הראשונה שעלינו לעשות, וכמובן כאשר מדובר במצב שיש לנו שכר אם נקיים את דבר ה', ועונש אם לא נקיים את דבריו.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_18