ביאור:עץ חיים/שער כו/פרק א

מקדים השמ"ש לשער זה "דע כי שער זה אין לו עם הנ"ל קשר וכולו חתיכות חתיכות של עניינים ואין להם קשר זה עם זה. מה כל כך חשוב להקדים ולומר שאין לשער זה קשר אלא שמהרח"ו בפ"א נוקט לשון צלם אף שמדבר על לבושים כמו שנבאר וכדי שלא נטעה בזה ונחשוב שממשיך לבאר ענייני הצלם הקדים הרש"ש הקדמה זו.

אמצעי בין אורות לכלים

אורות יש חמישה שהם נפש רוח נשמה חיה יחידה, והם ההויות המנוקדות (רש"ש דף ל"ג ע"א). ויש להם בחי' חומר המלבישם שהם הכלים שהם רמ"ח אברי הגוף וכל אבר נחלק לחמש חלקים שהם מוח עצמות גידים בשר ועור.

ואמנם אין הכלים יכולים לקבל האורות ללא אמצעי שהוא הצל"ם ולכן יש חמש מיני צלמים כנגד הנרנח"י. וצלמים אלה סודם מהרפ"ח ניצוצין דז"א ונקראים חלוקא דרבנן [עיין בברור לקמן]. ולכן אף בהם יש חמש חלקים, ניצוצין דב"ן שהם צלם דנפש, ניצוצין דמ"ה דרוח, ניצוצין דס"ג דנשמה וניצוצין דע"ב דחיה. וכן ניצוצין דיחידה שהם בחי' כתר.

צלם – שהוא לבוש

אמנם מה שנוקט כאן לשון צל"ם אין כוונתו לצל"ם שהוא נה"י דאימא שעליו דיבר במהלך דרושי הצלם. אלא לקח זאת כשם מושאל ללבושים. שכן כתב שצלם זה סודו מרפ"ח ניצוצין הנקרא הבל דגרמי. והוא החלוקא דרבנן כפי שכותב בשער פנימיות וחיצוניות פ"ד דף פ' ע"ד שהוא גוף דק וזך שנעשה ע"י המצוות שבתוכו מתלבשים האורות כדי להתלבש בגוף. והוא לבוש נשמת האדם ויש לו לאדם ג' לבושים, והם א' צלם ושני צללים, וכל האיברים החקוקים בצלם ההוא שצריך לתקן בגלגול הזה, הם במספר. ואלו נקראים ימי האדם, שכן לבוש זה עשוי במידת ימי האדם והם סוד החותם ג' פעמים אהיה הנעשה בליל הושענא רבה כמובא בספר הליקוטים וזאת הברכה פ"ב דף ק"ו. וכשהנשמה יורדת בעוה"ז היא באה מלובשת בחותם זה ועל ידו היא נשמרת מהחיצונים שלא ייאחזו בה כמובא בשעה"כ דף ק"ו ע"ד. וראה בשער אבי"ע פ"ה דף קט"ו ע"ד שלזכות לחלוקא דרבנן הוא סוד בירור עץ הדעת טוב ורע שעץ הדעת הוא סוד שיריים שלא נתבררו ממיתת המלכים שהם סוד הש"ך ניצוצין דאזדריקו ממחשבה עילאה (ללא נוק'). וכפי שמביא בהמשך פרקנו דף י"ד ע"ד "והנה כל המצות הם לתקן בחי' הכלים והצלמים הנקרא הבל דגרמי כנ"ל שהם הניצוצין שירדו עם הכלים שנשברו".

סדר כ"ל צמ"א שלבושים מלבישים לצלמים אך עדיין ניתן להסתפק למי נקרא צלם ולמי נקרא לבוש כי יש לשונות משתנות בזה בעץ חיים. האם לנה"י דאימא נקרא צלמים ולרפ"ח לבושים או להיפך. והנה בשער המוחין פי"א דף ק"א ע"ד מביא שהמוחין הנמשכים מאו"א (כוונתו או"א עילאין שהרי מוחין נמשכים מאבא כמובא בפי"ב בשער המוחין) קודם היכנסם בכלי ז"א מתלבשים בכלים דאו"א (שהם הצלמים) וקורא למוחין ולכלי או"א לבושים של נר"ן נמצא שמוחין הם המתלבשים בכלי או"א ולא לבושי הרפ"ח! (שבהם מתלבשים הצלמים כדי להיכנס לכלי ז"א). והרי לנו דברי הרש"ש ברחובות הנהר בהקדמת מלביש ערומים דף כ"ב ע"ד שגם עושה סדר בכ"ל צמ"א וגם מסביר בהרחבה את עניין הלבושים מהרפ"ח!

ומבאר שם שאורות הנרנח"י נמשכים מלמעלה. ויורדים ומתלבשים במוחין הנמשכים מאורות דמוחין דאבא. ואח"כ יורדים האורות עם המוחין דאבא ומתלבשים בצלם הנמשך מכלים דנה"י דאו"א ואח"כ יורד הצלם ומתלבש בפרצוף זו"ן [ונראה שכוונתו לכלי זו"ן]. ומיד מבאר שיש בין הצלמים לכלים גם לבוש (ואחרי החטא לבושים) ולבוש זה הוא מחיצוניות נה"י דאימא נמצא שהצלמים הם מכלי נה"י דאימא והלבושים מחיצוניות כלים אלו כלומר מהעור החיצוני.

עד כאן דיבר על אורות מוחין צלמים וכלים ועתה מבאר את הלבושים ואומר שמלבד הצלם שנמשך מכלים דנה"י דאו"א נמשך מהם גם מלבוש מחיצוניות הכלים שלהם (דנה"י דאו"א) מבחינה הנקראת עור שלהם ונקרא מלבוש דציפורנים כתנות אור ושמו הויה אדנות, ומה שמלביש סביב זו"ן נקרא חשמל ומה שתחת רגליהם נקרא מנעלים [וע"י נשמרים הזו"ן מאחיזת הקלי'] כי סביבו מלביש קלי' נוגה הנעשית משארית בירורי הרפ"ח ניצוצין שעדיין לא נגמר בירורם. שהיא עץ הדעת שחציה הפנימי טוב וחציה החיצון רע שכן היא כלולה מתרי"ג אברים טובים ורעים שהם יצר טוב ויצר רע וסביבה שלוש קלי' אש מתלקחת ענן גדול ורוח סערה.

ולאחר שחטא אדה"ר חזר אדם בליעל דקלי' נוגה ולקח כל המלבושים הנזכרים וחזרו להתערב בקלי' טוב ורע. [כמבואר בשמ"ט פ"ד ובארבע מאות שקל כסף דף רמ"ח בהוצאת הרב ברנדוויין] וחזר ועשה לו הש"י מלבוש אחר מחשמל דיסוד דנוק' דעשיה הנקרא ג"ע תחתון כלול מתרי"ג אברים כנגד תרי"ג מצוות התורה. ועל זה עשה לו מלבוש נוסף הנקרא כתנות עור מקלי' נוגה כלול מתרי"ג אברים טובים ותרי"ג אברים רעים. נמצא שדיבר על שלושה מלבושים לאדם האחד מחיצוניות נה"י דאו"א בחי' עור שלהם שחזר להתערב טוב ורע בעקבות החטא וצריך לבררו שנית ע"י התורה והמצוות. ולאחר החטא יש לאדם שני לבושים האחד מלבוש מחשמל דיסוד דנוק' דעשיה הנקרא ג"ע תחתון כלול מתרי"ג מצוות התורה שהוא כותנות אור. והשני מקלי' נוגה טוב ורע שאף הוא כלול מתרי"ג אברים שבהם תלויים המידות הטובות או הרעות של האדם והוא כותנות עור. כך שתרי"ג אברים דכותנות אור מתלבשים גו תרי"ג איברי הטוב דכותנות עור והם מתלבשים גו תרי"ג איברי הרע דכותנות עור והם מתלבשים תוך תרי"ג אברי הגוף.ובשער נ' פ"ה שמדבר יותר בהרחבה על החלוקא דרבנן שם כותב "כי גוף הפנימי של האדם אם הוא צדיק ונעשה בקדושה זוכה לההוא חלוקא דרבנן דיליה דהוא טוב ולא רע כמדרגת חשמ"ל... והבן זה סוד נפלא כי כל הנשמות הקדושים של י' הרוגי מלוכה נתלבשו בחלוקא דרבנן שהם גופותם ממש פנימית הנעשה מטפת קרי שהם סוד עץ הדעת טו"ר נמצא כי נשמותיהן הם תכלית הקדושה והוא דוגמת אורות הכלים של המלכים הנ"ל. אך גופם חלוקא דרבנן הם מסט"א דעץ הדעת שהם דוגמת הכלים של המלכים הנ"ל וכמו שבכלים ההם היה שבירה וירדו למקום המות בסוד עץ הדעת כך אלו הגופים הוצרכו להריגה כדי לברר הסיגים".

וכן הם דברי השמן ששון שהביא כאן מקורות רבים שציטטנו למעלה אף הוא הולך בעקבות הרש"ש ומביא דברי מהרח"ו בדרושי אבי"ע פ"ד "כי כמו שיש צלם בפנים דה' אורות נרנח"י פנימיים מלובשים בנה"י דאמא וכנגדם יש ה' מקיפים בבחי' נה"י דלבושין דבינה המתלבשת בג' כלים מקיפים דלבושים דז"א עצמו כן יש הארת אחרת חיצונית מכולם והיא הארת העור דז"א הנקרא הבל דגרמי וזו הארת ג"כ מתלבשת תוך עור הבינה וסובבת עור הז"א ויש בה בחי' צלם הבל דגרמי' ונלע"ד שהם הם בחי' הרפ"ח ניצוצין והבן זה וזאת הבחי' נקרא חשמ"ל שהוא צלם הבל דגרמי שבעור והם המלובשים האחרים ממשים בין לבושי ז"א ובין לבושי נה"י דאמא שהם כלים לאורות מקיפים כולם נקרא חשמל". וראה גם דיוק הלשון של הש"ש בהמשך דברי מהרח"ו שאמר באצילות הכל אלהות ואילו בבי"ע הצלמים והכלים כולם נבראים נוצרים נעשים דייק הש"ש לכתוב במקום צלמים לבושים!

לכן למסקנה בהסתמך על הדרושים הנ"ל ובעיקר על הבנת הרש"ש בהם צריך לומר שלעיתים לשון העץ חיים מתחלפת בין לבושים לצלמים וכשמדבר על צלמים שעיקרם מהרפ"ח כוונתו ללבושים וכשמדבר על צלמים הבאים מכלים חיצוניים דאו"א כוונתו לצלמים כפשוטו.

ואותם הלבושים הבאים מהרפ"ח שהם החלוקא דרבנן צרכים בירור והכלים צרכים ניקוי טרם שייכנסו בתיקון מחדש בז"א. כמו שכותב בהמשך הפרק "ולא נתנו המצות אלא לצרף ולברר וללבן הצלמים וגם הכלים ולהסיר מהם הקלי'".

וממשיך מהרח"ו וכותב ויש ניצוצין דב"ן והם צלם דנפש ויש ניצוצין דמ"ה והם צלם דרוח שהוא מ"ה כו'. וכו' כוונתו שצלם דנשמה הוא ניצוצין דס"ג וצלם דחיה הוא ניצוצין דע"ב. ומה שמעיר כאן הצמח מה אם כן השם שנשאר ליחידה! מפנה הבית לחם יהודה להערת הצמח בשער פרקי הצלם פ"ב דף ק"י ע"ג שכותב שם הצמח שלא אמר יחידה מפני שכתר הוא מפרצוף עליון.

נחזור לעניין הפרק המבאר מבנה האדם ותיקונו

כללות הה' צורות נקרא נשמת אדם, וככלות הה' צלמים נקרא צלם אדם, וכללות הכלים היינו עצמות גידין בשר ועור הם גוף אדם כל זה גם באצילות וגם בבי"ע. אלא שהחילוק הוא שבאצילות אף הכלים הם אלהות גמור כנאמר בתיקוני הזהר דף ג' ע"ב "דעשר ספירות דאצילות מלכא בהון, איהו וגרמיה חד בהון, איהו וחייו חד בהון, מה דלאו הכי בעשר ספירות דבריאה, דלאו אינון וחייהון חד, לאו אינון וגרמיהון חד". איהו כוונתו אורות הנרנח"י, חייו היינו הצלמים שהם מידת חיי אדם, גרמוהי הם הכלים.

מה שאין כן בבי"ע שהם עולמות הפרוד שרק עד אורות הנשמה שבבי"ע הם אלהות גמור (שהרי כלים דאצילות הם הנשמה דבי"ע ש"מ פ"ח), אבל נפש ורוח שלהם נקרא נברא נוצר נעשה ודווקא באורות אבל בצלמים ובכלים כולם נבראים נוצרים נעשים.

ומה שכותב כאן (ובכל המשך הפרק) צלמים כוונתו ללבושים שכן כותב בסוף הפרק שהצלם הוא יצה"ט ויצה"ר והוא הבל דגרמי המתלבש תוך הכלי שהוא הגוף וזה מה שהבאנו מהקדמת מלביש ערומים בעניין הלבוש וכן מדויק לשון השמן ששון אצלנו שאמר מהרח"ו שבאצילות הכל אלהות ואילו בבי"ע הצלמים והכלים כולם נבראים נוצרים נעשים דייק הש"ש לכתוב במקום צלמים לבושים (כמובא לעיל).

הנה אף אדם התחתון הכולל כל עולמות אבי"ע בנוי כך שיש בו חמש צורות חמש צלמים וחמש כלים. יש לו ה' צורות וה' צלמים וה' כלים דאצילות וכן כנגדן בכל אחד מעולמות הבי"ע.

בעשייה יש לו חמש צורות נרנח"י וכולם דנפש שהנח"י מאצילות. והנ"ר מעשייה. וכן חמש לבושים כולם מעשייה וחמש כלים מעשייה.

והנה גופו של אדם הראשון קודם שחטא היה מהקדושה ממבחר העשייה שהוא עפר ג"ע הארץ ואחר שחטא היה מעפר עוה"ז. ובשמן ששון מביא עפ"י ליקוטי תורה פ' בראשית ששם נאמר שקודם החטא היה ראשו מבריאה [שהיה מקום המזבח ולאחר החטא מקום ז"א דאצילות] וגרונו מד' ראשונות של יצירה [שהוא עתה נוק' דאצילות] וגופו בו"ת דיצירה [שהיה מעפר א"י] ובד' ראשונות דעשייה. ולאחר החטא מובא בשער מאמרי רשב"י פרשת קדושים "איך ירדו העולמות ונפלו ממקום קדושתן על ידי חטאו של אדם כי הנה ירדה העשייה והיצירה והבריאה למטה במקום אותם השלשים ספירות שהיו בתחילה חלל וריקם בסוד תחום שבת ונמצא כי כל העשר ספירות דעשיה והארבע תחתונות דיצירה שהם נקראים רגלי היצירה נטבעו בתוך מקום הקליפות כנ"ל שמקומם היה אז שיעור ארבעה עשר ספירות כנז' אצלנו גם כן בסוד ודי זהב. ונמצא עתה שאף חלק מגופו של אדה"ר בקלי' בסוד 'רחצתי את רגלי איככה אטנפם'.

ובמסכת סנהדרין דף ל"ח ע"א "תניא, היה רבי מאיר אומר: אדם הראשון מכל העולם כולו הוצבר עפרו, שנאמר גלמי ראו עיניך, אמר רב אושעיא משמיה דרב: אדם גופו מבבל וראשו מארץ ישראל, ואבריו משאר ארצות. עגבותיו - אמר רב אחא: מאקרא דאגמא. ולא רק ירידה באיכות גופו של אדה"ר לאחר החטא אלא גם ירידה בגודל השגתו כמובא במסכת חגיגה דף י"ב ע"א שלדעת ר' אלעזר אדם הראשון מן הארץ ועד לרקיע היה, ולדעת ר' יהודה אמר רב, מסוף העולם ועד סופו, ומבאר התורה תמימה מספר מגן אבות שאינו מדבר בשיעור קומת גופו של אדה"ר אלא בגודל השגתו קודם החטא בידיעות העולם והטבע מתחתית הארץ עד רום השמים.

המצוות לתיקון צלם הרפ"ח שהוא הלבושים

כותב מהרח"ו כאן "ולא נתנו המצות אלא לצרף ולברר וללבן הצלמים וגם הכלים ולהסיר מהם הקלי' לכן הצלם הוא תרי"ג איברים וכולם מבחי' מלאכים נבראים או נוצרים או נעשים כי אינם מבחי' אלהות ואצילות".

ומבואר ברש"ש שקודם שנברא אדה"ר היה א"ק ואבי"ע דמחצב הספירות וכשנברא אדה"ר [וכלל כל מחצב הנשמות כמבואר בהקדמת רחובות הנהר סוף דף ט' ע"ד] בירר תיקן והעלה שאר המחצבים דנשמות מלאכים וחושך ואחר החטא חזרו ונפלו כולם וגם במחצב הספירות הגיע הפגם כביכול אע"פ שלא נתקנו על ידו ולא נשארו מתוקנים ומבוררים מכל המחצבים אלא החלקים דא"ק ואבי"ע המתייחסים ליום השישי דבריאת העולם ומשם והלאה, בכל יום מתבררים ועולים ברורים, מכל חלקי פרטי פרצופי א"ק ואבי"ע המתייחסים לאותו היום ממחצבי הספירות והנשמות והמלאכים [ולא כתב מחצב חושך].

וברורים ועליות אלה נעשים ע"י המצוות שבאות לברר ניצוצי הרפ"ח שנפלו עם הכלים לקלי' נוגה דאבי"ע בחטא אדה"ר, שע"י המצוות הוא מברר ומלבן רפ"ח ניצוצין שעשויים מעץ הדעת טוב ורע ומבאר כאן שעניין הרפ"ח הוא ש"ך [וראה פ"ה משער רפ"ח] שפעמיים ש"ך מניין צלם, הוא תרי"ג אברים וגידין שכל מצוה ומצוה מתקנת קצת ממנו.

וכן מבאר דברי שלום על ע"ח שער הפסוקים שמצא שמרפ"ח נעשו ש"ך ומביא מהרב יצחק קאלאמרו שמביא ראיה מכונת ק"ש שבתיבת שמע אנו מבררים הרפ"ח ניצוצין ומניחים אותם בתוך הנוק' העומדת בבריאה ונעשה ש"ם מ"שמע" ואח"ך בתיבת אחד אנו ממשיכים משם ס"ג דאימא ג' יודי"ן ואלף למתק הש"ך דינים דזו"ן (עיין בשער הכוונות דרוש ה' דק"ש בתיבת אחד ובסידור שם), אמור מעתה דתחילה היו רפ"ח וכשהונחו בתוך הנוק' שעלו שם נמתקים קצת על ידי ג' יודי"ן ואלף ונעשו ש"ך ואח"ך באדני שפתי הוא המיתוק האמתי על ידי ה' אלפין דאימא ונעשו שכ"ה".

וכן כותב הבל"י "שתחילה מתבררין הרפ"ח ניצוצין והכלים דז"מ ועולים לאצילות ואח"כ חוזרים ומתבררים םעם ב' במחשבה דאו"א וניצוצין זריק לש"ך עיבר".

וכללות הצלם (לבוש) הם המלאכים המעלים נשמתו לעולם העליון לפי שהם נחצבים מבחי' הצלם והכלים של הנשמה ולכן הם משרתים את הנשמה. והם כללות צלם אחד יצה"ט וכללות צלם אחד יצה"ר ומעיר השמ"ש שמי שיש לו גם רוח הרי שיש לו ב' פעמים תרי"ג יצה"ט וב' פעמים תרי"ג יצר הרע אחד כנגד הנפש ואחד כנגד הרוח ואם זוכה גם לנשמה הרי שיש לו ג' פעמים תרי"ג יצה"ט וג' פעמים תרי"ג יצה"ר וכן על זה הדרך אם זוכה לחיה ויחידה ולכן אמרו כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו.

שורשי הנשמות

הנה נתבאר בשער הגלגולים הקדמה י"א בנים אתם לה' אלהיכם שהנשמות כדמיון העולמות יש נשמות מחמשת פרצופי האצילות. הנמשכות מא"א נקראות יחידה מאבא נקראות חיה מאימא נשמה מז"א רוח ומנוק' נפש וכולם חלקי אצילות. למטה מהם נמשכות מעולם הבריאה ונקראים נשמות דבריאה ומהיצירה נקראות רוח דיצירה ומעשייה נקראות נפש דעשייה,

וזה בדרך כללית שכן כל אחת מהם נחלקות אף היא בדרך פרטית, שהנשמות היוצאות מא"א דאצילות נחלקות לחמש בחי' מכתר דא"א נקראת יחידה דיחידה, מחכמה דא"א נקראת חיה דביחידה מאימא שבא"א נשמה דביחידה מז"א שבו רוח דביחידה ומנוק' שבו נקראת נפש דיחידה. ובדרך זו יתחלקו חמש בחי' חיה דאצילות הבאות מאבא וכולם נקראים חיה. וכן חלקי הנשמה הבאים מאימא וכולם נקראים נשמה, וחלקי הרוח הבאים מז"א וכולם נקראים רוח, וכן מנוק' וכולם נקראים נפש דאצילות.

וכן בשלושת עולמות בי"ע שבכל אחד מהם יש חמש בחי' שנשמות שבאות מא"א דבריאה נקראות יחידה דבריאה ומאבא חיה דבריאה ומאימא נשמה דבריאה ומז"א רוח דבריאה ומנוק' נפש דבריאה. וכן הנשמות שבחמישה פרצופי היצירה ונקראים נרנח"י דרוח דיצירה. וכן נשמות שמחמישה פרצופי עשייה שהם נרנח"י דנפש דעשייה.

וכל בחי' הנשמות הנזכרות כולם נכללו באדה"ר שהיה כולל כל מחצב הנשמות. וכל בחי' שבו מהבחי' שמנינו למעלה [דהיינו כתר דא"א וחכמה דא"א וכן כולם עד נוק' דעשייה] נחלקת לתרי"ג אברים וגידים שכל אבר וגיד נקרא שורש אחד ובכל שורש כזה יש תרי"ג ניצוצות גדולים שהתחלקו ע"י הפגם לעד שישים ריבוא שורשים קטנים.

לדוגמא נוק' דעשייה כוללת תרי"ג אברים הנקראים שורשים גדולים. וכל שורש גדול מאלו כולל תרי"ג ניצוצות שכל ניצוץ נקרא נשמה אחת שלימה. אלא שע"י הפגם יתחלקו לשורשים קטנים אפשר למאה שורשים קטנים או לאלף ומ"מ לא יותר משישים ריבוא שורשים קטנים.

לבושי האדם

ואחר שנתקן הצלם ודאי שממילא נתקנו הכלים ג"כ ואז אחר מות האדם שהוא הכלים האלו מתלבש הצלם ההוא בכלים ההם האחרים הראויים לו האמיתיים הנקרא לבושי האדם שבג"ע הארץ ושבג"ע העליון ושבכל עולם ועולם. כפי מספר הניצוצין של הצלם שבאו להשתלם בגלגול זה שלפי מספר ניצוצתיו מספר ימי חייו והימים שעשה בהם מצוות נתקן ניצוץ אחד של הצלם.

ומבאר הבית לחם יהודה שהנה הנפש אינה נתקנת פעם אחת אלא כפי השנים והמצוות שכשיעור מה שמברר מחלקי המלבוש נכנסים בו חלקי הנפש. ולכן אפשר ח"ו שכל ימיו לא יזכה להשלים נפשו. אמנם לאחר שזכה להשלים כל חלקי נפשו ע"י המצוות. חוזר ומתקן הצלמים והכלים דיצירה רוח ע"י עסק התורה (בלא כוונה).

ואחר שזכה לתקן היצירה מתקן הנשמה ע"י כוונת התורה והמצות דעשה ולא תעשה. כמבואר בפ"ה שמ"ט ובזוהר ויקהל דר"י סע"א. וכוונת התורה והמצוות מבואר בשער הגלגולים הקדמה י"א די"ד ע"ב שהוא ידיעת התורה וסודותיה. [אמנם בשער הגלגולים בהמשך שם כתב אפשרות נוספת שע"י התדבקות המחשבה בשמות הקודש מתקן הנשמה שכתב "כי המחשבה והתדבקות בהוי"ה דס"ג, ובאהיה יה"ו, ובאהיה אשר אהיה, הם תועלת הנשמה הבאה מן בריאה. ועסק התורה בדיבור, הוא תועלת הרוח שמן היצירה. וקיום מצות מעשיות, ובפרט התלוים בהליכת הרגלים, כגון בקור חולים, ולוית אורחים ומתים, תועלת הנפש שמן העשיה"].

רק לאחר שנגמר תיקון הניצוצין שקיבל אז כשנפטר מעוה"ז והולך לגן עדן הארץ ומתלבש באותו גוף עיקרי שהיה בקלי' נוגה ועתה תוקן ע"י התורה והמצוות. שלא באו התורה והמצוות לתקן הנשמה שהיא אינה צריכה תיקון אלא באה להתלבש בגוף הגשמי אלא כדי להמשיך בצלם ובגוף אור שיתוקנו. [הבל"י אומר שזה בתחילת ביאתה לעולם אך יכולה להיפגם ממעשה האדם בעוה"ז ולפעמים נקלעת בכף הקלע ותגלגל בדצח"ם ותרד לגיהנום].

ויש נשמות גדולות ממלאכים ויש מלאכים גדולים מנשמות אף שהמלאכים נבראו מזיווג דחיצוניות ונשמות מזיווג דפנימיות עדיין תלוי מהיכן מגיעה הנשמה או המלאך כמו שאמרנו שיש שמקורם למעלה יותר כגון כתר דא"א דאצילות ויש למטה יותר ולכן למשל מלאכי יצירה גדולים מנשמות דעשייה. ויש מלאכים שיצירתם לשמש את הנשמה שבהם מתלבשת ורוכבת הנשמה שבודאי הם קטנים מהנשמה. ויש מלאכים שהם מרכבה לקב"ה שהם גדולים מהנשמות.