ביאור:עץ חיים/שער יג/פרק ד

אוירא הוא משלושת הראשין

ובאוירא עילאה שהוא משלושת הראשים דא"א כפי שביארנו בו מתלבש דעת דעתיק כמבואר כאן בפ"ו, שהוא למעלה מחסד דעתיק שמלביש לגולגולתא. ולפי שמתלבש בו דעת דעתיק נמצא שהאוירא מקבל מכל הכח"ב דעתיק מה שאין כוח בכל ספירות א"א לקבל. וזה לפי שאין בדעת בחי' כלי כשאר ספירות לכן בכוחו לקבל מה שאין כוח בשאר ספירות דא"א ולכן נאמר בו אחזי נהורא בהאי אוירא, שהוא עיקר קבלת האור מהרדל"א, ויש בו עוד סודות עליונים שיבארם בהמשך. ולרוב העלמו לא ביארו במאמר התלת ראשין שבא"ז. אמנם לפי שלעיתים האוירא נעשה רישא למו"ס ולעיתים נעשה חכמה בערך הגולגולתא לכן נחשב בין שני ראשים אלה ואין לו שם קצוב בפני עצמו. ומ"מ נמצא שבא"א יש תלת ראשין יחד עם אוירא.

ואותם ג' ראשים דא"א נקראים ח"י העולמים לפי שכוללים ח"י בחינות. שבכל אחד משלושת הראשים יש בחינת עצמות בשלוש מדרגות ובחינת כלים בשלוש מדרגות.

כדי להבין כיצד נבאר הקדמה המובאת בשכ"ה שער דרושי הצל"ם. שכל בחינת אורות עליונים הבאים להאיר בז"א, יש בהם ג' בחינות כי אי אפשר לאורות שיאירו בתחתונים אם לא על ידי מדרגות שעיקר ההארה תימשך מלמעלה ורק אור מועט יכנס בתחתונים כדי שיוכלו לסבול. ולכן עיקר האור נשאר כמקיף עליון שהוא אות מ' דצל"ם, ולאחריו מקיף תחתון שהוא אות ל' דצל"ם, ואחרי שתי המעטות אלה אז שאר האור נכנס בז"א על ידי נה"י דאימא כאור פנימי שהוא צ' דצל"ם. וכן העניין בשאר הפרצופים ולכן גם אצלנו ג' ראשי א"א הראשון שהוא למעלה מכולם שהוא גולגולתא כתר דא"א הוא כנגד המ' דצל"ם שהוא מקיף עליון ולאחריו אוירא עילאה שהוא כנגד הל' דצל"ם, שהוא מקיף תחתון ולאחריהם המו"ס שהוא הצ' דצל"ם כנגד אור פנימי. שכן אלו ג' ראשין הם כנגד נר"ן גולגולתא נשמה, אוירא רוח, ומו"ס נפש.

מבנה הנרנח"י בגולגולתא דא"א

וכדי להבין למה ג' ראשין הם נר"ן ולא נח"י נצא קצת מעניין הפרק הזה ונעזר בדברי הרש"ש וכן בפט"ו משער א"א (שנכתב כפרק ח' של שער אנ"ך בדפוסים של ע"ח):

אף שבד"כ אנו קוראים למקיף עליון יחידה ומקיף שני חיה ואו"פ הם נר"ן אם כן מדוע קרא להם כאן נר"ן בלבד! התייחס לכך הרש"ש בדף ל"ד ע"ב "כי מ"ש שהם נח"י כן הוא האמת, ר"ל: שורשי הנח"י. ומ"ש שהם נר"ן, הם על נר"ן דנשמה דיחידה, המלובשים בתלת רישין, כי גולגלתא, היא בינה דכתר דחכמה דמ"ה, עם חלק מכתר דב"ן כנודע".

כמפורש בשער אנ"ך פ"ח שהוא בעצם פט"ו דשער אריך דף צ"ד ע"א, שמה שמובא שם צריך ביאור שהרי כל פרצוף א"א בנוי מחכמה דמ"ה וחצי תחתון דכתר דב"ן. ולכאורה היינו מצפים שכיון שבצד המ"ה יש לנו י"ס הרי שפרצוף א"א יבנה מהם בצורה פשוטה שגוגולתא מכתר דחכמה דמ"ה ומו"ס מחכמה דכתר דמ"ה וגרון שהוא בינה דא"א יבנה מבינה דכתר דחכמה דמ"ה וכן על זה הדרך. אך לא כך כתב בדף צ"ד שכתב שם שהגולגותא היינו כתר דא"א נבנית מבינה דכתר דחכמה! [רק בינה דכתר דחכמה וחלא כל הכתר דחכמה!] יוצא שלא ביאר מה נעשה עם כתר חכמה וז"ת דחכמה דמ"ה.

ופירש בזה מוהרי"א שכתר וחכמה דמ"ה נעשו מקיפי ל"מ שכתר דכתר דחכמה דמ"ה נעשה מקיף עליון מ' דצלם. וחכמה דכתר דחכמה נעשה מקיף שני ל' דצלם ואילו הבינה עם הז"ת הם אורות פנימיים. שהבינה כמו שכתב מפורש היא הגולגולתא ואילו הז"ת פירש מוהרי"א (עפ"י דברי הרש"ש שכתב שמלובשים בתלת רישין) שמלובשים באוירא עילאה (שהוא המו"ס שבתוך הגולגותא) ובקרומא דאוירא שהוא (שהוא גולגולתא למו"ס הרגיל) כפי שפירשנו בפרק ג' שמבנה הראשים של גולגולתא ומו"ס כפול.

הו"ק דכתר דחכמה דמ"ה מלובש באוירא עילאה, והמלכות דכתר דחכמה דמ"ה מלובשת בחלקה התחתון של האוירא היינו בקרומא דאוירא.

ותחתם אכן נמצא המו"ס דאריך שנבנה מחכמה דחכמה דמ"ה עם איזה חלק מכתר דב"ן כפי שתיקן על הדף הרש"ש את דברי מהרח"ו בדף צ"ד (שהוא הבוצינא דקרדינותא שכן החו"ב שבו בנוי זכר מצד חכמה דמ"ה ונוק' מצד חלק מכתר דב"ן ולכן יש שם בוצינא שגדלה מעלת הנוק' מכתר על הזכר מחכמה [ומה שפירש מהרח"ו שהנוק' היא מכתר דמ"ה הרי שהוא ששינה הגירסא ואילו רש"ש מחזיר הגירסא לקדמותה, כמוכח מספר ארבע מאות שקל כסף דף ק"ל שכתוב שם "ושני בחי' אלו נקראים חכמה ובינה שבמוחין. ולפי שהבינה זו היא מכתר דב"ן. (נלע"ד חיים מכתר דמ"ה) היא גדולה מעלתו על חכמה דחכמה דמ"ה").

ולפי פירוש זה שמבנה הראשים של גולגולתא ומו"ס כפול (עפ"י מבו"ש דף כ"ג ע"א וע"ב) מבוארים דברי הרש"ש שכיון שבינה דכתר דחכמה דמ"ה היא גולגולתא לכן היא נשמה שכן בינה בכל מקום נשמה והז"ת דכתר דחכמה דמ"ה הם רוח נפש ואילו חכמה דכתר דחכמה דמ"ה הוא מקיף ראשון חיה, וכתר דכתר דחכמה דמ"ה הוא יחידה. נמצא שבכתר לבד יש לנו שלושה ראשים ויתכן שזה גם מדוייק בהמשך דברי הרש"ש בדף ל"ד שם שממשיך לדבר על על ב' פאות דמצפ"ץ עניין גולגולתא ומוחא ומסיים מדברי מהרח"ו "וכתב מהרח"ו ז"ל, ופעם אחרת שמעתי מפי מורי ז"ל, כי הד' ראשונות הנרמזים במ' דמצפ"ץ, הם שלשה בכתר. והם אור צח, אור מצוחצח, אור קדמון, והרביעי הוא בחכמה עכ"ל. ושורש דברים אלו הם בשער הצחצחות יעויין שם". וכידוע ששער הצחצחות הוא שער אריך ונראה שכוונתו לדף צ"ד שהוא פט"ו משער אריך שבגולגולתא דא"א לבד נמצא ג' רישין הנקראים אור צח אור מצוחצח ואור קדמון וזה מלבד החכמה. כלומר שיש בגולגולתא גם אוירא וקרומא שהיא בחי' מו"ס עילאה.

ביאור התלת רישין בפרטות

וכמו שג' ראשים אלה הם בכללות נר"ן כן הוא בפרטם שכל אחד מהם כולל נר"ן. כלומר מה שאמרנו שגולגולתא שהיא כתר דא"א נקראת נשמה והיא מקיף עליון כן יש בה גם כן בפרטות או"פ ואו"מ עליו ואו"מ עליון על שניהם ושלשתם נקראים נר"ן דנשמה הכללית.

פרטות הגולגולתא ולפי ששלשת המדרגות דגולגולתא שהיא נשמה הכללית שהיא בינה עילאה הכלולה באבא לכן הם יהיו ג' שמות הויה במילוי יודין וההפרש ביניהם יהיה הניקוד. (וידיעה זו חשובה לנו שכן שפע אור א"ס מתלבש באותיות ע"י הנקודות [רחובות הנהר דף ט' ע"ג]).

שאו"פ דגולגולתא שהוא נפש דנשמה יהיה שם הויה במילוי יודין בניקוד האותיות התחיליות של ההויה, כזה: יֺוד הֵי וָיו הֵי הנקרא ניקוד מוצא שהולך לפי תנועת האותיות שאות יוד מנוקדת בחולם ואות הי בצירה ואות ויו בקמץ.

ואור מקיף ראשון הקרוי מקיף קטן דגולגולתא שעליו שהוא רוח דנשמה יהיה שם הויה במילוי יודין כשכל עשר אותיות השם מנוקדות. כזה: יֺוֺדֺ הֵיֵ וָיָוָ הֵיֵ היוד בחולם ההי בצירה והויו בקמץ.

ואור מקיף עליון דגולגולתא שהוא נשמה דנשמה יהיה שם הויה במילוי יודין מנוקד בצורה זאת: יֺוָדָ הֵיָ וָיָוָ הֵיָ שאותיות ההויה הפשוטות (שהם התחיליות) יהיו בניקוד מוצא וכל שאר השישה אותיות שבאו כמילוי ההויה יהיו בניקוד קמץ.

נמצא שניקדנו את אותיות ההויה בניקוד המוצא של אותיות ההויה שהוא ניקוד בבחינת הדעת כנמצא בשער השמות. וזה מפני שזה ניקוד של א"א שהרי א"א ונוק' נחשבים דעת בערך עתיק ונוק' כמבואר בדרוש הדעת שעתיק ונוק' הם חכמה ובינה ואילו א"א ונוק' הם חו"ג דדעת. ומה שנמצא בהמשך הניקודים כאן שלעיתים משנים במקום קמץ פתח ובמקום צירה סגול זה רק כדי שיהיה הבדל בין ההויות דג' הראשים הכוללים אבל עיקר התנועה לא משתנה שהרי תנועת הצירה והסגול קרובות וכן תנועת הקמץ והפתח.

אמנם את נפש דנשמה ניקדנו רק באותיות התחיליות של ההויה זה לפי שמדרגת נפש היא מלכות, והויה דמלכות אינה מנוקדת בדרך כלל אלא לפי שכאן מדובר במלכות דכתר שאין שם גילוי מלכות כמו בשאר פרצופים לכן מנוקדים ד' אותיותיה הפשוטות. וכשעלינו לבחינה השנייה שהיא רוח דנשמה שם ניקדנו את כל האותיות, אך מפני שהוא מקיף קטן לא נתגלה בו ניקוד משונה מאותיות השורש ולכן גם אותיות המילוי קיבלו את ניקוד אותיות השורש היינו כמו שהי' הייתה מנוקדת בחולם כן ננקד את המילוי שהם הו"ד בחולם. וכמו שהה' מנוקדת בצירה כן ננקד את מילויה שהוא י' בצירה. אבל האור מקיף העליון שהוא בחינת הנשמה שבכתר היה בכוח אותיות המילוי לסבול ניקוד אחר לעצמם ולא הארה מאותיות השורש כמו המקיף הקטן. שניקוד האותיות מורה על יניקת האות ממה שלמעלה ממנה שאם הי' מנוקדת בחולם מורה על יניקתה מת"ת שלמעלה ממנה ואם הה"י ניקודה צירה מורה על יניקתה מבינה שלמעלה ממנה.

פרטות האוירא גם בו נחלקים לג' הויות אלא שכאן הם דס"ג שאו"פ דאוירא יהיה יֺוד הֶי וָאו הֶי ואור מקיף קטן דאוירא יהיה יֺוֺדֺ הֶיֶ וָאָוָ הֶיֶ ואו"מ עליון דאוירא יהיה יֺוָדָ הֶיָ וָאָוָ הֶיָ. (וכיון שלא ביאר כאן מה טעם הם בהויה דס"ג ולא בע"ב ולמה בנקודת סגול ולא צירה לכן בכרם שלמה ובשמן ששון הביאו טעמים לזה מסברא).

פרטות המו"ס ג' ההויות שבו הם דמ"ה וניקודם בסגול במקום צירה (כמו באוירא) ובפתח במקום קמץ. שאו"פ דמו"ס יהיה יֺוד הֶא וַאו הֶא ואור מקיף קטן דמו"ס יהיה יֺוֺדֺ הֶאֶ וַאַוַ הֶאֶ ואו"מ עליון דמו"ס יהיה יֺוַדַ הֶאַ וַאַוַ הֶאַ.

עד כאן נתבארו בג' ראשים אלה ט' מדרגות דעצמות הרוחניות שבתוכם ויש עוד ט' בחינות דכלים שלהם והם ט' שמות אקיק ואף שהם כלים הם מנוקדים לפי שהם בא"א, והם מנוקדים על דרך ההויות שלהם.

ג' כלים דגולגולתא: אֺלף הֵי יָוד הֵי, אֺלֺףֺ הֵיֵ יָוָדָ הֵיֵ, אֺלָףָ הֵיָ יָוָדָ הֵיָ.

ג' כלים דאוירא: אֺלף הֶי יָוד הֶי, אֺלֺףֺ הֶיֶ יָוָדָ הֶיֶ, אֺלָףָ הֶיָ יָוָדָ הֶיָ.

ג' כלים דמו"ס: אֺלף הֶא יַוד הֶא, אֺלֺףֺ הֶאֶ יַוַדַ הֶאֶ, אֺלַףַ הֶאַ יַוַדַ הֶאַ.

ויחד עם האורות שנמנו לעיל: ג' אורות דגולגולתא: יֺוד הֵי וָיו הֵי, יֺוֺדֺ הֵיֵ וָיָוָ הֵיֵ, יֺוָדָ הֵיָ וָיָוָ הֵיָ.

ג' אורות דאוירא: יֺוד הֶי וָאו הֶי, יֺוֺדֺ הֶיֶ וָאָוָ הֶיֶ, יֺוָדָ הֶיָ וָאָוָ הֶיָ.

ג' אורות דמו"ס: יֺוד הֶא וַאו הֶא, יֺוֺדֺ הֶאֶ וַאַוַ הֶאֶ, יֺוַדַ הֶאַ וַאַוַ הֶאַ.

נמצא שהם ח"י בחינות באורות ובכלים בג' ראשים שהם גולגולתא אוירא ומו"ס, ולכן נקראים ח"י עולמים.