ביאור:עץ חיים/שער יג/פרק א

הלבשת א"א לעתיק

כבר התבאר שא"א נעשה מבחי' החכמה דמ"ה וה' תחתונות דכתר דב"ן והוא כולל זו"ן כאשר המ"ה בימינו והב"ן בשמאלו. כשאנו אומרים שמ"ה בימין וב"ן בשמאל כוונתנו שזו"ן דאריך הזכר בימין והנוק' בשמאל ולכן כשאומרים מ"ה בימין הכוונה למו"ב דמ"ה או אפשר שהכוונה למ"ה דמ"ה ומ"ה דב"ן ושניהם זכרים, כמובא בשער שבירת הכלים דף מ"ו ע"ד ועיין תורת חכם קל"ב. וכן צד שמאל שהוא נוק' הכוונה מו"ב דב"ן או אפשר שהכוונה ב"ן דמ"ה וב"ן דב"ן ושניהם נוק'.

וא"א יהיה מלביש לעתיק באופן שג"ר דעתיק מגולים וכח"ב דא"א מלבישים לחג"ת דעתיק, כשכתר דא"א מלביש לחסד דעתיק, וחכמה דא"א לגבורה דעתיק, ובינה שהיא בגרון א"א מלבישה לת"ת דעתיק.

וז"ת דא"א מלבישים לנה"י דעתיק באופן שכל ספירה בא"א מלבישה לפרק אחד של ספירה בעתיק. שחסד דא"א מלביש לפרק עליון של נצח דעתיק וגבורה דא"א מלביש לפ"ע של הוד דעתיק ות"ת דא"א מלביש ליסוד דעתיק שמסתיים בחזה דת"ת דא"א.

ונצח דא"א מלביש לפרק אמצעי דנצח דעתיק והוד דא"א מלביש לפרק אמצעי דהוד דעתיק. ופרק שלישי של נצח דעתיק וכן של הוד דעתיק אינם מלובשים על ידי א"א. ולמעשה הם יהיו מתחת לעולם האצילות שמסתיים ברגלי א"א, כדי להאיר לעולם הבריאה. ולפי שהם משפיעים לעולם הבריאה מרגלי עתיק לכן נקראים ב' דדי בהמה מפני שהבהמה דדיה אצל רגליה.

שכן כל המלכים יונקים בתחילה מאלו הב' דדים ואח"כ יהיה להם כוח לעלות לינק ממקומם כמו שמבאר בתחילת שער ז"א דף פ"ג ע"א שכל בחי' האצילות כאשר נתקנו ינקו תחילה מסוד דדי בהמה ואח"כ ינקו מדדי אדם. לכן גם פרצוף אריך שתחילה היה בעיבור, כשנולד יצא לחוץ וירד למטה למקום שעתיד להיות עולם הבריאה. וירד למטה מאותם ב' פרקים תחתונים דנצח הוד דעתיק שהם עומדים למטה בעולם הבריאה, וינק מהם. וכשהגדיל יותר עלה באצילות והלבישו י' ספירותיו לז"ת דעתיק ובזה נשלם תיקונו וכן יעשה עם פרצופי או"א, שראשית תיקונם היה ע"י עיבור, ואחר זה העיבור נולדו ויצאו לחוץ, וירדו גם הם למטה בבריאה, תחת אותן ב' פרקים תחתונים דעתיק, וינקו משם. ואח"כ הגדילו יותר ועלו והלבישו, לאותן ב"פ תתאין דנ"ה דעתיק. ואח"כ הגדילו יותר, ועלו באצילות במקומם, והלבישו את א"א מהגרון, עד הטבור. וכן על זה הדרך עם פרצופי זו"ן.

אפשרויות נוספת בהתלבשות עתיק בא"א

מה שאמרנו שפרקים תחתונים דנ"ה דעתיק יורדים מתחת לרגלי א"א. הנה בענף ד' דשער עיגולים ויושר דף י"ד ע"ב, כתב שרגלי הפרצופים עתיק א"א וזו"ן כולם מסתיימים בהשוואה אחת על עיגולי א"א מצד מטה. והעיר מהרח"ו שם שאפשר לומר שמה שירדו פרקים תחתונים דנ"ה דעתיק היה קודם התיקון ומה שמתיישרים כולם בהשוואה אחת היה לאחר התיקון. ואמנם תירוץ זה של מהרח"ו מובא גם על הדף בהגהות בסוף פ"א דשער ז"א דף פ"ג ע"ד.

ובתו"ח דף קי"ח ע"ג הביא דברי מהרח"ו והקשה שעדיין לא נתקנו כל המלכים שהרי מנהון אתבסמו וכו' וכתב שאפשר לתרץ דכשנה"י דעתיק מסתיימים בחג"ת דא"א ונה"י דא"א בא בסוד תוספת זה מדבר בבחי' הב"ן. ואילו מה שכתב דב' פרקין תתאין דנ"ה דעתיק יורדים מתחת לרגלי א"א זה בחי' המ"ה.

ומוהרי"א אומר שהרש"ש שם אינו מסכים לדברי מהרח"ו, מלבד שמהרח"ו עצמו התקשה בעניין, שכן בשער ההקדמות דף י"א ע"ד כתב שגם לאחר שנתקנו עולמות אבי"ע עדיין נשארו סיגי הז"מ למטה בבי"ע להתברר עד ביאת משיח. וכן דברי הנהר שלום דף כ"ז ע"ד, שמדבר על כוונת העלאת תרין פרקין אמצעיים דנ"ה דעתיק להלביש תרין פרקין עילאין דנ"ה דיליה אך לא מדבר כלל על העלאת תרין פרקין תתאין דנ"ה דעתיק!

אלא שלדברי הרש"ש מובא בשער כ"ט פ"ה סדר הלבשת הפרצופים באופן אחר. ואין מדובר בסתירה אלא בשלושה שמועות המובאות במבו"ש שע"ה ח"א פט"ז. ששני שמועות ראשונות שם עוסקות בז"א כשהוא בעיבור כיצד מתלבש בא"א ובשמועה שלישית מהרח"ו מסתפק אם מדובר בעיבור ביניקה או במוחין. וכשם שיש מצבים שונים בהתלבשות ז"א בא"א כן יש מצבים שונים בהתלבשות א"א בעתיק.

נמצאנו למדים שיש שתיים או שלוש שמועות כיצד ז"א מתלבש בא"א וכל זה יתכן שרק בעיבור ואם כן גם ביניקה ובמוחין יתכן שיש מצבי הלבשה שונים, שמשפיעים גם על התלבשות א"א בעתיק והתלבשות או"א בא"א. ומה שראינו שיש שני מצבים שונים בהתלבשות א"א בעתיק זה מלבד מצב שלישי מובא במבוא שערים (ש"ג ח"ב פ"ב) וכן בע"ח (שער הולדת או"א פ"ד) שעצמות נה"י דעתיק מתלבשים בחג"ת דא"א, מפני שחג"ת דא"א נעשים אח"כ מוחין ג' ראשונים דאו"א לכן עיקר הארתם בחג"ת דא"א להאיר אל מוחי או"א. ואח"כ מן היסוד דעתיק יצאה הארה שמתפשטת בנה"י דא"א. וזה מה שאומרים שנה"י לבר מגופא שאין לנה"י דא"א על מה שיסמוכו בעתיק לפי שהז"ת דעתיק נתפשטו בז' ראשונות דא"א ואילו בנה"י אין אלא הארה לבד.

הלבשת יסוד דעתיק

לכן אין תימה אם נמצא שגם בהלבשת יסוד עתיק על ידי א"א יש אפשרויות שונות. שאצלנו כאן בשער א"א פ"א, כותב שמסתיים בחזה דא"א. ובמבו"ש (ש"ג ח"ב פ"ב) מביא אפשרות נוספת שמלביש אף למטה יותר כמפורט לקמן. שכן מביא שם אפשרות המקבילה למה שהובא אצלנו שאנו מחלקים את נצח והוד דעתיק לג' פרקין שפרק עליון דנ"ה כנגד חסד וגבורה דא"א ופרק אמצעי דנ"ה כנגד נ"ה דא"א ופרק תחתון יורד מתחת לרגלי א"א להיות דדי בהמה לעולם הבריאה. אך את היסוד דעתיק, שלא כמו אצלנו (שאמרנו שמסתיים בחזה דא"א) הוא מחלק לב' חלקים שהם היסוד והעטרה (כדרך שמובא בשער המלכים פ"ד דף נ"א ע"ג) היסוד מלובש בת"ת דא"א ועטרת היסוד מלובשת ביסוד דא"א. ומלכות דעתיק מלובשת במלכות דא"א.

ואף שמהרח"ו והתו"ח בעקבותיו מנסים לגשר בין שני המקומות שבהגהת מהרח"ו שם (מבו"ש ש"ג ח"ב פ"ב דף כ"ב ע"א) רוצה לחלק שכנגד יסוד דנוק' דעתיק מלביש רק עד חזה דא"א אבל יסוד דעתיק דכורא מלביש עד יסוד דא"א. ואילו התו"ח (דף צו ע"א) מביא דברי רש"ש בשער הנסירה פ"ט דף כ"ה ע"ד שמשאיר בצ"ע שכן בכל המקומות ובפרט בשער א"א ואו"א כתוב כי לא הגיע התפשטות יסוד עתיק כי אם עד החזה דא"א. וכן בסוף פ"ד משער הנסירה באותו עניין כותב הרש"ש "צ"ע כי יסוד דעתיק לא הגיע רק עד החזה דא"א ותחתיו בא הפרסא עד הטיבור ומן הטיבור מתחיל ז"א להלביש לא"א". ומסביר התו"ח מדוע משאיר הרש"ש בצ"ע ולא מקבל תשובת מהרח"ו שיש לחלק בין יסוד דנוק' דעתיק ליסוד דעתיק שכן בשער או"א (פ"א דף ע' ע"א) כתב מפורש שהוא יסוד דכורא והוא צר וארוך וכתב בהמשך שזה היסוד מסתיים בחזה דא"א. ולכן צ"ל שמדובר ביסוד דכורא דעתיק בשני המקרים ומסיים שם התו"ח לפי הפשט פ"א דיסוד דא"א שעלה לת"ת שלו (נראה שכוונתו בשעת העיבור) ובתוכו יסוד דעתיק, משם נעשה כתר דז"א.

ונראה שכתירוץ זה מובא בגוב"י בשער הנסירה פ"ט דף כ"ה ע"ד שחצי יסוד דעתיק מתלבש תוך חצי ת"ת תחתון דא"א שכוונתו על מה שמובא בשער ט"ז פ"ה שמדובר בשעה שא"א הוא ג' גו ג' לצורך הולדת ז"א ומלבד שהיסוד עולה למעלה גם חצי ת"ת תחתון שלו מתקפל ועולה למקום החזה מקום או"א. (דף פ"א ע"ד "והנה נתעלה זה הת"ת בחציו האחר שנשאר באו"א, ובהמשך הפרק "סוד חצי ת"ת דא"א שעלה למעלה, ממנו נתהוו מוחין אל תינוק הזה, בהיותו במעי אמו ונשמה לאלו המוחין היה אותו חצי היסוד דרישא עלאה [היינו יסוד דעתיק]).

[ואמנם בדף ל"ח ע"ב כתב התו"ח שנראה שדברי מהרח"ו בחלוקה בין עתיק לנוק' דעתיק, אמתיים! וזה לכאורה בניגוד למה שהבאנו בשמו לעיל. ויתכן שכוונתו לחלק שאכן הרש"ש מקבל דברי מהרח"ו אבל לא כדי לחלק ביסוד דעתיק, אלא בשתי החלוקות שהבאנו לעיל האם נה"י דעתיק כולו עד חג"ת בלבד דא"א או גם מלבישים לנה"י דא"א כפי שמחלק בדף קי"ח ע"ב שכשנה"י דעתיק מסתיימים בחג"ת דא"א ונה"י דא"א באים בסוד תוספת מדבר בבחי' הב"ן, וכשאנו אומרים שב' פרקים אמצעיים דנ"ה דעתיק מלביש גם לנה"י דא"א זה מדבר בבחי' המ"ה דעתיק שהמ"ה הוא בחי' חסדים ומתפשטים יותר].

אך כאמור לדברי מוהרי"א אין צורך להיכנס לתירוצים כיון שמה שכותב בשער הנסירה פ"ט דף כ"ה ע"ד ש"חצי יסוד דעתיק מתלבש תוך חצי ת"ת תחתון דא"א והוא מתלבש ממש תוך רישא דז"א", אין מדובר בשעה שז"א בעיבור ולכן נתעלה חצי תחתון דת"ת דא"א בחצי עליון. אלא מדובר שז"א בתכלית גדלותו שכן הרש"ש בנהר שלום דף מ"ו ע"ב למטה משייך את הנאמר בשער הנסירה לדרוש שבועות בשעה"כ דף פ"ח ע"ד שכותב שם שז"א הגדיל כל קומת או"א ורק בחי' כתר שבו עדיין חסרה כי הוא נעשה מא"א עצמו "ולכן צריך שיעלה עתה ז"א בחג השבועות עד למעלה עד א"א כי זהו תכלית גדלות ז"א, כי אז גדל ז"א ולוקח כל קומת א"א ונעשה כמוהו".

ומיסוד דעתיק יוצאים ה"ח וה"ג שלו כדי לתקן פרצוף א"א בבחי' דכורא צד ימין ובחי' נוק' צד שמאל, וגם כדי לתקן ולבנות פרצופי או"א וישסו"ת המלבישים לקוי ימין ושמאל דא"א מהגרון ועד הטיבור. ואף שמן הראוי היה שיהיו פעמיים ה"ח וה"ג, שכן יש לנו שני פרצופים פרצוף עתיק ופרצוף נוק' דעתיק, כמו לדוגמא בפרצופי או"א שמתקנים את הזו"ן, שלאבא יש ה"ח וה"ג וגם לאימא יש ה"ח וה"ג. ואף שאמרנו שבעתיק דכורא יש משם מ"ה לבד וכן נוק' דעתיק יש בה משם ב"ן לבד, עדיין שם מ"ה או שם ב"ן שבו עשוי מו"ב, כפי שהבאנו בראשית הפרק בעניין א"א עפ"י דף מ"ו ע"ד ואם כך נשאלת השאלה, מדוע שלא יצאו חו"ג כפולים כמו אצל או"א! אלא לפי שבעתיק הזו"ן מאוחדים כמבואר בשער עתיק, לכן גם החסדים וגבורות שלהם מאוחדים.

וצורת התפשטות החו"ג דעתיק שהחסדים בצד ימין והגבורות בצד שמאל יבאר יותר בפ"א ופ"ב דאו"א שכן התשפטות זו גורמת ליצירת פרצופים נוספים באו"א שהם ישסו"ת.

עוד מובא שם במבו"ש כ"ב ע"א שעניין התלבשות ז"ת דעתיק באריך לעשות לו נר"ן שמהתלבשות הו"ק תוך אריך נעשה לו רוח ומהתלבשות המלכות נעשה לו נפש, ונשמת אריך נמשכת לו מדעת דעתיק דיתיב בקרומא דאוירא דגולגולתא דאריך. והג"ר דעתיק שלא נתלבשו הם בחינת מקיף לראש אריך בחי' נשמה לנשמה.