ביאור:עץ חיים/שער ט/פרק ה

סיבה נוספת לשבירה בז"ת שלא יכלו לקבל האור שבא כלול מעשרה

הג"ר יכלו לקבל האור העליון לכן לא נשברו לעומת זאת הז"ת שלא יכלו לעמוד באור העליון נשברו. ולמה לא יכלו כלי הז"ת לקבל האור כיון שהיה באור שיעור פרצוף שלם לעומת כלי הז"ת שהיו קטנים ולא היה בהם שיעור זה לכן נשברו. לעומת כלי הג"ר שיצאו היה כל אחד מהם כלול מעשרה וכל העשרה כלולות זו בזו בדרך קוים כמבואר בריש פ"ז משער המלכים. מה שאין כן בכלי זו"ן שלא היו כלולים מעשרה וגם שנקודותיהם היו מפורדות זה מזה.

חלק מהתיקון שיחזרו הז"ת כלולים בבחינת פרצוף

לכן חלק מתיקון הז"ת יהיה שיעשו הכלים בבחינת פרצוף שהספירות בו כלולות זה בזה בבחינת קוים. וכדי שאכן כך יעשה, לכן לאחר שנתקנו ג"ר א"א ואו"א אז א"א אסף את הנה"י שלו והעלם מעלה להתלבש בחג"ת. ומדבר כאן על א"א שנעשה בתיקון מהז"ת שנשבר, כמו שיתבאר בסוף פרקין שנעשו בתיקון כל הפרצופים עתיק א"א או"א וזו"ן מהשבעה מלכים שנשברו.

ומה שמעלה א"א בתיקון את הנה"י שלו להתלבש בחג"ת, לא בשביל עצמו עשה כך אלא כדי שגם הז"א יעלה אליו ואף הוא ילביש נה"י בחג"ת בתוך מעי בינה בסוד עיבור ג' כלילן בג', כפי שיתבאר בשער ז"א פ"ב. ועל ידי זה יתפשטו הו"ק בג' קוים ויומתקו נה"י דז"א שכן נה"י דז"א היו בתחילה דינים תקיפים, ורצו לעלות למקום חג"ת כדי להתגבר עליהם להלבישם ולכלול אותם בתוכם ובכך יתבטלו הרחמים ויתגברו הדינים. ועתה על ידי השבירה ייחלש כוחם ויתבררו מהם הסיגים בעלייתם בחזרה. ועל ידי התכללותם ג' כלילן בג' בתוך החג"ת כמו שנעשה בא"א יושלם מיתוקם.

ואם תשאל הכיצד רצו כלי הנה"י להתגבר על החג"ת הרי כשיצאו החג"ת, הנה"י עדיין לא יצאו! מבאר היפה שעה שהיה בניהם מחלוקת לשם שמים שהיו מים תחתונים שהם הנה"י בוכים ואומרים אנן בעינן למהוי קדם מלכא שרצו הם בעת המלוכה להיות במקום החג"ת. וכאשר נכנסו כל האורות בכלי החסד אור הנצח רצה לגבור על אור החסד מצד היותו מצד ימין ולמלוך בכלי החסד ולכלול את אור החסד בתוכו, והיה מחלוקת עצום ביניהם שגרם לכלי החסד להישבר. וכשנכנסו האורות בגבורה רצה ההוד לגבור על הגבורה כנ"ל ונשבר כלי הגבורה מעוצם המחלוקת וכן בת"ת רצה היסוד למלוך. ואף שמחלוקתם של הנה"י לשם שמים לא עלה ברצון המאציל שימלכו שם הנה"י שכן אם היו מולכים בחג"ת היו מבטלים את הרחמים.

מוסיף מהרח"ו ששמע טעם נוסף לזה שרצו הנה"י להתגבר על החג"ת (כוונתו כאן בתיקון כנראה מדבריו אלא שבא לבאר את אספת רגלי א"א שבתיקון לצורך המתקת נה"י דז"א) להיותם יותר מגולים, עוצמת הארתם הייתה גדולה יותר וחוזרים ומכים בחסדים העליונים. שחסדי הנה"י ושליש ת"ת היו מגולים וגדולה הארתם לעומת חסדי החו"ג ושני שליש ת"ת שהיו מכוסים כמתבאר בדרושי הצלם דרוש ג'. וזה דומה קצת למה שקרה עם אמרפל וחבריו המלכים.

שאותם ארבעה מלכים עם החמישה הם בחינת המלכים שמלכו בארץ אדום ומתו כמבואר בשער הפסוקים לך לך. שאף שהם ז"מ הם למעשה תשעה. והם כולם כנגד שם ב"ן ארבעת המלכים הם הבחינות השורשיות שלהם שהם כנגד שם הויה דשם ב"ן, וחמשת המלכים הם ענפים כנגד מילוי שם ב"ן. והסיגים של אותם מלכים אלו שכנגד ד' אותיות ההויה הם אמרפל וחבריו ואלו שכנגד אותיות המילוי הם מלכי סדום ועמורה וחבריהם. והנה בזמן אברהם התחילו להתקן לעשות מהן בחי' פרצוף וכלים להלביש לאורות שלהם. ועדיין לא נתקנו כולם אלא רק הד' מלכים השורשיים והה' מלכים עדיין לא נתקנו, ובהיות השפע נמשך אליהם היה שלום ביניהם. אמנם כאשר מגיע אברהם שהוא סוד החסדים שבז"א הנקרא הויה דמ"ה לארץ לעורר הזיווג של זו"ן ונכנסו המוחין דגדלות גרמו שיפרד לוט שהוא הקלי' של אברהם מעליו ואף הוא גימט' מ"ה אלא שהוא צד הארור. אז נחסר שפע מהקלי' ומהמלכים הנ"ל. וכשנחסר מהם השפע רצו אלו הה' מלכים להתגבר ולעלות למעלה ממדרגת הד' מלכים כדי להתקרב אל הקדושה ולקחת השפע משם. והיות והיו עדיין בלתי תיקון מופשטים מלבושיהם [כאן נקודת הדמיון לנה"י שהייתה הארתם מגולה ולכן חוזרים ומכים בחסדים העליונים], היה להם הכוח לעלות למעלה ממדרגת האחרים. ולכן מרדו הה' מלכים אף שהיו בחינת ענפים. אבל עם כל זה גברה לבסוף ידם של ארבעת המלכים השורשיים והכניעום תחתם. [ואף כוונת ד' המלכים הייתה לשבות את לוט שהוא הבחי' הקרובה לאברהם ובזה לקחת שפע מאברהם ולמעשה היו רוצים גם לשבות את אברהם עצמו כשיבוא להציל את לוט].

מהז"מ נעשו אבי"ע שלמים בששה פרצופים והנה מאותם השבעה מלכים שעולים מבי"ע נתקנים ששה פרצופים באצילות וכן בבי"ע שכולם כלולים באותם שבעה מלכים ולכן כל פרצוף לוקח חלקו כמבואר בשער מ"ן ומ"ד דרוש ד' כי הנה היותר משובח מכל בירורי האצילות שהוברר מז' מלכים הוברר ועלה בעתיק והגרוע ממנו בא"א והגרוע באו"א והגרוע בזו"ן וכעד"ז בי"ס עצמן שיש בכל פרצוף ופרצוף וכעד"ז בפרטי פרטים. שכן כשנשברו ונפלו המלכים לבי"ע לא רק שהתפרטו לשלוש עולמות אלא בכל עולם התפרטו לכל הספירות כלומר לעתיק א"א או"א וזו"ן. ועתה כשעולים בתיקון אז חלקי עתיק הראויים לעתיק שבאצילות יסתדרו למעלה בי"ס דעתיק וחלקי א"א יסתדרו לי"ס דא"א וכן על זה הדרך כל הפרצופים ומה שלא יכול היה לעלות בפרצופי האצילות יעלה ויעשה ממנו פרצופים בבריאה (לא הבריאה שאליה נפלו אלא בריאה חדשה בתיקון) ואף שם יסתדרו לפרצופים כמו באצילות. וכן מה שלא היה ראוי לעלות בבריאה יעלו וייצרו עולם יצירה חדש. ומה שלא היה ראוי לעלות לעולם היצירה החדש יעלה בעולם עשייה חדש. ומה שלא היה ראוי להיעשות ממנו גם עולם עשייה, יישאר בעמקי הקלי' מתחת לעולם העשייה. שנשארו שם קצת ניצוצי קדושה. והם יוכלו להתברר על ידי נפשות של עשרה הרוגי מלוכה שנהרגו על קידוש ה' לתכלית כוונת בירור אותם ניצוצי קדושה שלא יכולים להתברר באופן רגיל. כפי שכותב כאן בסוף פרקין "והנה א"א אסף אליו הניצוצין של חלקו שהיו בסוד אותן ז' מלכים שמתו וכן עשו באו"א וזו"נ וכן בשאר עולמות בי"ע והנשאר שלא היה יכול להתברר ירדו בעמקי הקליפות תחת עשיה ונשארו שם קצת ניצוצי קדושה ולכן היו סוד י' הרוגי מלוכה כדי שיעלו אותם משם". ותיקונים אלה נעשים יום יום [סדר התיקון מבואר בהקדמת רחובות הנהר דף ה' ע"ב וכן בהגהת השמ"ש שער המלכים דף נ"ה ע"א. וראה עוד רחובות הנהר דף ג' ע"ב וכן בהגהת השמ"ש לעיל דף מ"ג ע"א, ובע"ח שער רפ"ח פ"ב ובפ"ח משער מוחין דצלם ובשט"ל דרוש א']