ביאור:עד שמים - מעל שמים
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בתלמוד בבלי ( פסחים נ: ) התייחס רבא לשני פסוקים דומים:
רבא רמי:
כתיב תהלים נז יא: " " "כי גדל עד שמים חסדך, ועד שחקים אמתך" " ",
וכתיב תהלים קח ה: " " "כי גדול מעל שמים חסדך, ועד שחקים אמתך" " "
הא כיצד?
- כאן בעושין לשמה,
וכאן בעושין שלא לשמה [וכדרב יהודה, דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה].
לפי רבא, הפסוק הראשון מדבר על אנשים שמקיימים מצוה, לא מתוך רצון לעשות את רצון ה', אלא מתוך כוונה כשרה אחרת (למשל: לומדים תורה בגלל שזה מעניין; אוכלים כשר כי זה יותר טעים; וכו'); גם אנשים כאלה זוכים בחסד מה' - חסד גדול "עד שמים".
הפסוק השני מדבר על אנשים שמקיימים מצוה לשמה; אנשים כאלה זוכים בחסד גדול יותר - חסד גדול "מעל שמים".
מניין הגיע רבא למסקנה זו?
לשם כך נקרא את שני הפרקים; ונגלה, שלא רק שני הפסוקים הללו משותפים להם, אלא יש קטע שלם שמופיע בשני הפרקים כמעט באותן מילים:
תהלים נז ח-יב: "נָכוֹן לִבִּי אֱלֹהִים, נָכוֹן לִבִּי; אָשִׁירָה, וַאֲזַמֵּרָה. עוּרָה כְבוֹדִי--עוּרָה, הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר; אָעִירָה שָּׁחַר. אוֹדְךָ בָעַמִּים אֲדֹנָי; אֲזַמֶּרְךָ, בַּלְאֻמִּים. כִּי-גָדֹל עַד-שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ; וְעַד-שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ. רוּמָה עַל-שָׁמַיִם אֱלֹהִים; עַל כָּל-הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ."
תהלים קח ב-ו: "נָכוֹן לִבִּי אֱלֹהִים; אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה, אַף-כְּבוֹדִי. עוּרָה, הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר; אָעִירָה שָּׁחַר. אוֹדְךָ בָעַמִּים ה'; וַאֲזַמֶּרְךָ, בַּלְאֻמִּים. כִּי-גָדוֹל מֵעַל-שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ; וְעַד-שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ. רוּמָה עַל-שָׁמַיִם אֱלֹהִים; וְעַל כָּל-הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ."
כדי להבין את ההבדלים בין הקטעים, נקרא את הקטעים השונים שבשני הפרקים:
תהלים נז הוא פרק שאמר דוד "בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי-שָׁאוּל, בַּמְּעָרָה". הנושא של תחילת הפרק (פסוקים 1-7) הוא - תפילה לה' שיציל אותו מהמלשינים והרכלנים, שמדברים עליו דברים רעים כדי להפיל אותו בפח.
בתהלים קח, הנושא של סוף הפרק הוא - מלחמות דוד ויואב באויבי ישראל - ארם, אדום, מואב ופלשת (הקטע מופיע כמעט מילה במילה בפרק ס, שאמר דוד "בְּהַצּוֹתוֹ אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם וְאֶת-אֲרַם צוֹבָה...").
בתקופה המתוארת בפרק נז - מלכות שאול - אנשים פעלו מתוך אינטרסים אישיים; ייתכן שהם קיימו חלק מהמצוות, אבל במקביל הם ריכלו, הלשינו ופגעו בזולת. לכן פירש רבא שהפסוק "כי גדול עד שמים חסדך" נאמר על אנשים שמקיימים מצוה שלא לשמה.
בתקופה המתוארת בפרק קח - מלכות דוד - אנשים מסרו את נפשם במלחמה למען עם ישראל; לכן פירש רבא שהפסוק "כי גדול מעל שמים חסדך" נאמר על אנשים שמקיימים מצוה לשמה.
אשמח לקבל הסבר יותר "חלק"...
ויותר נראה להסביר פשוט יותר, שהחילוק תלוי במניעים של דוד בתפילתו ובשירתו. בפרק נ"ד התפילה שלו הייתה מתוך סכנת חיים ובמטרה להינצל, ולכן הוא נקרא 'שלא לשמה' כיון שהמטרה היא לא שבח לה', אלא כחלק מתפילה שבאה מתוך חרדה ומצוקה. ולעומת זאת בפרק ק"ח השיר בא מעצמו, וכך הוא מתחיל "נכון ליבי אלהים אשירה וכו'", והוא שיר שבא מתוך השמחה באלהים ומתוך יושר הלב שהוא ה'נכון' והישר, ולכן הוא 'מעל שמים' והוא חסד שאין לו גבול.
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-05-25.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/th-57a8