ביאור:משלי כג ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

משלי כג ח: "'פִּתְּךָ אָכַלְתָּ - תְקִיאֶנָּה, וְשִׁחַתָּ דְּבָרֶיךָ הַנְּעִימִים!'"

תרגום מצודות: הפת שנתן לך, אשר אכלת, סופה תקיאנה מגופך החוצה, כי הביט עליך בעין רעה בעת אכלך; והנה, שיחתת דבריך הנעימים, אשר דיברת עמו רכות והחזקת טובה וחַנּוֹת על האכילה, כי למפרע היו בחינם, הואיל ותקיא המאכל.

תרגום ויקיטקסט: - בליבו הוא חושב 'הלוואי שתקיא את הפת שאכלת אצלי, ותפסיק את דברי-התודה הנעימים שאתה אומר לי... אני לא צריך תודה, אני צריך אוכל!".


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כג ח.





דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/23-08