ביאור:מעומד/חזל/תלמוד/בבלי/גיטין/פרק ה/משנה ד
<< המשנה הקודמת :: גיטין פרק ה' משנה ד :: ביאור:מעומד/חזל/תלמוד/בבלי/גיטין/משנה ה|למשנה הבאה >>]]
גיטין פרק ה משנה ה[עריכה]
סוף משנה ד לפי החלוקה במשנה
מתניתין משנתנו. ההלכות המשוננות בפינו - בית הנשיא הלל וצאצאיו, והועלה על הכתב ביוזמת צאצאו רבי יהודה הנשיא
- הכהנים שפגלו במקדש:
- מזידין? – חייבין.
תלמוד בבלי על גיטין פרק ה משנה ה[עריכה]
גמרא הלימוד - כלומר: הדיון במשנה (הנקראת בתלמוד הארץ-ישראלי 'הירושלמי': הלכה) בידי הדורות שאחרי חתימת המשנה וחורבן הארץ בעקבות מרד בר-כוכבא
תנו רבנן:
- היה עושה עמו בטהרות, ואמר לו "טהרות שעשיתי עמך נטמאו" ...
- היה עושה עמו בזבחים, ואמר לו "זבחים שעשיתי עמך נתפגלו" ...
- - נאמן;
- אבל אמר לו "טהרות שעשיתי עמך ביום פלוני נטמאו"
- ו"זבחים שעשיתי עמך ביום פלוני נתפגלו"
- - אינו נאמן'.
מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא?
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
אמר אביי: כל שבידו רש"י ?: לעשות בשעה שמודיעו – נאמן רש"י ?: ורישא - כגון שעודן בידו לטמאן ולפגלן; וגבי קרבנות - בכהן העובד קמיירי, כגון שהודיעו בין שחיטה לזריקה ואמר "פיגלתיה בשחיטה" שעדיין בידו לפגלו בשאר עבודות [אם טרם פגל אותם], אבל 'ביום פלוני' - שכבר יצאו מידו - לאו כל כמיניה .
רבא אמר: רש"י ?: אע"פ שאין בידו נאמן, וסיפא כגון דאשכחיה ולא אמר ליה ולא מידי, ולבתר הכי אשכחיה ואמר ליה.
ההוא דאמר ליה לחבריה "טהרות שעשיתי עמך ביום פלוני נטמאו"; אתא לקמיה דרבי אמי, אמר ליה: שורת הדין רש"י ?: כלומר: הדין נותן : אינו נאמן.
אמר לפניו רבי אסי: רבי! אתה אומר כן רש"י ?: שאינו נאמן ? רש"י ?: אבל הכי אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: מה אעשה שהתורה האמינתו רש"י ?: ואפילו לאחר זמן, כדמפרש: ?
היכן האמינתו?
אמר רבי יצחק בר ביסנא: כהן גדול ביום הכפורים יוכיח רש"י ?: בפר ושעיר שלפני ולפנים, שהוא שם יחיד, ואין רואהו , דכי אמר "פגול" – מהימן רש"י ?: ואם אמר "פגול" - מהימן, דהא כתיב 'המקריב אותו לא יחשב' (ויקרא ז) וקרי 'לא יחשב' - מחשבת פיגול, ואם חשב - פיגול יהיה ; ומנא ידעינן רש"י ?: ביוה"כ דפגיל אי לאו דמהימן ? והכתיב (ויקרא טז יז) וכל אדם לא יהיה באהל מועד [בבאו לכפר בקדש עד צאתו; וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל] - אלא לאו משום דמהימן?
ודלמא דשמעניה דפגיל רש"י ?: כי אמר קרא 'פיגול יהיה', דשמעינן דפגיל בקול רם' דאמר "הריני מזה על מנת להקטיר אימורין חוץ לזמנן" ?
אי לאו דמהימן רש"י ?: לומר "בשעת עבודה פיגלתי" - אף על גב דשמעניה רש"י ?: דפגיל נמי לא מהימן, דדלמא לבתר הכי רש"י ?: לבתר עבודה קאמר!
ודלמא רש"י ?: בכה"ג מהימן דחזיניה בפישפש רש"י ?: דבשעת אמירה היה מזה ?
רש"י ?: 'פישפש': פתח קטן שהיה בבית החליפות, פתוח להיכל, ושנים היו: אחד בצפון ואחד בדרום, כדתניא בזבחים, ב'איזהו מקומן' (נה,ב): שני פישפשין היו בבית החליפות, אחד בצפון ואחד בדרום, כדי להכשיר את כל העזרה לשחיטת קדשים קלים, שנהיה קורין בכל הרוחות 'ושחטו פתח אוהל מועד' (ויקרא א); וגם לול קטן היה פתוח לבית הכפורת.
והאי דמקשי הכא 'דלמא דחזיניה בפישפש' - אהזאות דעל הפרוכת בהיכל קאי; וגבי עבודות דלפני ולפנים נמי איכא לאקשויי דחזיניה דרך לול.
קשיא.
ההוא דאתא לקמיה דרבי אמי, אמר ליה "ספר תורה שכתבתי לפלוני - אזכרות שלו לא כתבתים לשמן"
אמר ליה: ספר תורה ביד מי?
אמר ליה: ביד לוקח.
אמר ליה: נאמן אתה להפסיד שכרך ואי אתה נאמן להפסיד ספר תורה רש"י ?: הואיל ואין בידך .
אמר ליה רבי ירמיה: נהי דהפסיד שכר אזכרות - שכר דספר תורה כוליה מי הפסיד?
אמר ליה: אִין, שכל ספר תורה שאין אזכרות שלו כתובות לשמן -אינו שוה כלום.
וליעבר עלייהו קולמוס רש"י ?: לשמן, כתב על גבי כתב וליקדשיה?
כמאן?
נימא דלא כרבי יהודה, דתנן: הרי שהיה צריך לכתוב את השם, ונתכוון לכתוב 'יהודה', וטעה ולא הטיל בו דלת רש"י ?: ונמצא שם כתוב כדרכו, אבל שלא לשמו הוא - מעביר עליו קולמוס רש"י ?: לשמו ומקדשו - דברי רבי יהודה, וחכמים אומרים: אין השם מן המובחר.
אפילו תימא רבי יהודה: עד כאן לא קאמר רבי יהודה אלא בחדא אזכרה, אבל דכולי ספר תורה רש"י ?: כל אזכרות שבו – לא, משום דמיחזי כמנומר.
ההוא דאתא לקמיה דרבי אבהו, אמר ליה "ספר תורה שכתבתי לפלוני - גוילין רש"י ?: קלפים שלו לא עיבדתים לשמן"
אמר לו: ספר תורה ביד מי?
אמר לו: ביד לוקח.
אמר לו: מתוך שאתה נאמן להפסיד שכרך - אתה נאמן להפסיד ספר תורה.