ביאור:מ"ג ויקרא ט כא
וְאֵת הֶחָזוֹת וְאֵת שׁוֹק הַיָּמִין הֵנִיף אַהֲרֹן תְּנוּפָה לִפְנֵי יְקֹוָק כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה:[עריכה]
ואת החזות. חזה השור גם חזה האיל: ואת שוק הימין. מזה ומזה ושוק סמוך אל הפאה או הצד:
[מובא בפירושו לפרק ז' פסוק ל'] את אשי ה'. ומה הן האישים, את החלב על החזה: (...) את החלב על החזה יביאנו. ואת החזה למה מביא, להניף אותו הוא מביאו, ולא שיהא הוא מהאשים. לפי שנאמר את אשי ה' את החלב על החזה, יכול שיהא אף החזה לאשים, לכך נאמר את החזה להניף וגו':
[מובא בפירושו לפרק ז' פסוק ל'] את החלב על החזה. הנראה מן הכתוב הזה על דרך פשט, שהחזה הוא מונף עם החלבים ולא השוק, והכתוב שאמר (להלן ט כא) ואת החזות ואת שוק הימין הניף אהרן תנופה, כי אחרי כן יחזור ויניפם בפני עצמם: ורבותינו אמרו (מנחות סב.) שהיה נותן החלבים על יד הבעלים וחזה ושוק למעלה מהן. ולדעתם, הזכיר תנופה בחזה לבדו, לדרוש מה שאמרו (תורת כהנים פרק טז ב) נטמאו ונשתייר אחד מהם מנין שהוא טעון תנופה, תלמוד לומר חזה להניף אותו: