ביאור:מ"ג ויקרא ח ל
וַיִּקַּח מֹשֶׁה מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִן הַדָּם אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיַּז עַל אַהֲרֹן עַל בְּגָדָיו וְעַל בָּנָיו וְעַל בִּגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ[עריכה]
האם הדם והשמן מעורבים זה בזה? עיון בהבדלים בין הציווי לבין הביצוע
רמב"ן
ויקח משה משמן המשחה ומן הדם אשר על המזבח. לא ידעתי אם מערבן להזאות הללו, כמו, ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח (להלן טז יח). וכן לא נתברר לי מה טעם איחר הזאות הללו לאחר הקטרה של מלואים, כי בצואה (שמות כט כא) הקדים ההזאות ואח"כ אמר ולקחת מן האיל החלב והאליה (שם פסוק כב): ואולי בעבור שאמר שם (פסוק כא) וקדש הוא ובגדיו ובניו ובגדי בניו אתו, למד משה כי הוא הדבר המאוחר הנעשה בהם, שבו יהיו קדושים לגמרי, כי לא הזכיר שם במשיחה (שם ז) קדוש ולא במתן בהונות. (שם כ) וכאן אמר וימשח אותו לקדשו (פסוק יב), לא שיקדש לגמרי, עד שעשה ההזאות.
וַיְקַדֵּשׁ אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ:[עריכה]
מהו מעמדם של אהרון ובניו ברגע זה?
רמב"ן
ואמר בהן (כאן) ויקדש את אהרן ואת בניו, והנה השלים קדושת האב והבנים כאחת בהזאות הללו. וכך אמרו בת"כ (צו מלואים לד) ויקדש את אהרן, הא למדת שלא שלם קדוש אהרן והבנים אלא בהזאת דם: