ביאור:מ"ג דברים ח ה
וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ[עריכה]
וידעת עם לבבך. שידע באמונת לבו שהוא העיקר ובעבור שתשמע אל האלוה המיסר אותך ואם הרעיבך ליסרך ויענך בדרך בצמא שכרך שיביאך אל הארץ הטובה:
[מובא בפירושו לפסוק ד'] ארבעים שנה. וסמיך ליה וידעת עם לבבך. רמז עד מ' שנה לא קם אינש אדעתא דרביה. וכן בן ארבעים שנה לבינה. ולבבו יבין (ישעיה ו, י) לבבו עולה מ'. וכן ג"כ הלב באמצע הגוף כמו המ"ם שהוא אמצע הא"ב.
כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ:[עריכה]
כי כאשר ייסר איש את בנו. שיתן עליו לטובתו עול מוסר, כענין שנאמר (משלי יט יח) יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו, אל תשא נפשך, כן ה' אלהיך מיסרך, מתחלה בענוי המדבר ונסיון המן, שתערב לנפשך טובת הארץ ופירותיה, על כן אמר אחריו (פסוק ז) כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה:
וידעת עם לבבך. שידע באמונת לבו שהוא העיקר ובעבור שתשמע אל האלוה המיסר אותך ואם הרעיבך ליסרך ויענך בדרך בצמא שכרך שיביאך אל הארץ הטובה:
ה' אלהיך מיסרך. במה שענך והרעיבך, כדי שתראה ותקח מוסר ותגדל נפשך במדת הבטחון שהוא עיקר המצות כלן:
מיסרך. נותן לך במצותיו מוסר נאות, אל השלמות המכוון מאיתו.
וידעת עם לבבך וגו'. כונת הכתוב הוא שישער האדם עם לבו שאין טבע אדם להוכיח וליסר אלא לבנו כי עליו יקפיד בראותו עשות רע מה שאין כן ירגיש לבו בראות בן חבירו עשות רשע, וזה מטבע המוטבע באנוש להרגיש על בנו בעשותו דבר אשר לא יעשה ויקללנו ויכנו מה שלא יעשה כן למי שאינו מקפיד עליו, כמו כן ה' אלהיך מיסרך, פירוש שהגם שהאומות עושים רשע ותועבות לא יקפיד עליהם כמו שמקפיד עליך להיותו אלהיך שנתייחד שם אלהותו עליך ולזה מיסרך על כל דבר אשר לא טוב עשות:
מיסרך. תגין על מ' לומר שהנשמה נוצרה במ' יום והתורה ניתנה למ' יום ואם לא תשמור התורה שנתנה למ' יום, מיסרך ונוטל ממך נשמתך שנוצרה במ' יום: