ביאור:מ"ג בראשית מא נו
וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ[עריכה]
על כל פני הארץ. מי הם פני הארץ אלו העשירים (ב"ר):
והרעב היה על כל פני הארץ. אלו העשירים, ונקראו פני הארץ שהכל פונין להם, ומכאן שלא התחיל הרעב אלא בעשירים.
[מובא בפירושו לפסוק כ"ט] הנה שבע שנים וגו'. דקדק לומר בכל ארץ מצרים ב' פעמים ולא אמר בארץ סתם כמו שאמר בסמוך, לומר כי השבע אינו אלא בארץ מצרים אבל הרעב הוא בכל העולם, ולזה כשאמר וכלה הרעב לא אמר ארץ מצרים בלבד אלא את הארץ בין ארץ מצרים בין שאר הארצות, וכמו שכן היה דכתיב (פסוק נ"ו) והרעב היה על כל פני הארץ, ובשבע אמר הכתוב (נ"ג) ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים הרי זה מגיד כי לא היה שבע אלא בארץ מצרים שאם לא כן לא היה צריך לומר אשר היה בארץ מצרים,
[מובא בפירושו לפסוק ב'] והנראה ממשמע הכתובים כי היה השובע בארץ מצרים לבדה, כאשר נאמר (להלן פסוק כט) שבע גדול בכל ארץ מצרים, וכן (להלן פסוק מח) אשר היו בארץ מצרים. אבל הרעב היה בכל הארצות (להלן מב נד), וכן פתר יוסף וקמו שבע שני רעב, ולא הזכיר בארץ מצרים, ועל כן לא יכלו בשאר הארצות לקבוץ אוכל, ואפילו אם שמעו הענין כי היה מפורסם מאד. ואולי היה בחלום רמז מזה במה שהזכיר:
וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהֶם[עריכה]
את כל אשר בהם. כתרגומו די בהון עיבורא:
ויפתח יוסף את כל. האוצרות שהיו עמם:
ואמר: את כל אשר בהם. פירוש את כל האוצרות אשר בהם בר, וכן אמר התרגום אוצריא די בהון עבורא:
ויפתח יוסף את כל. טעם שפתח כל האוצרות ולא הספיק בצריך. נתכוון לבדוק בכולן לדעת את אשר יקדים למכור ואת אשר יוכל להתעכב יותר ולא יפסד. עוד להיות שאוכל שדה העיר [אשר] (נתן) סביבותיה [נתן בתוכה] לזה נתחכם ופתח כל האוצרות שבכל מקום ומקום כדי שכל עיר ועיר תהיה סמוכה על מה שלפניה ואינו דומה מי שיש לו פת בסלו. גם לא יצטרכו לטרוח להביא כולן ממקום אחד. גם אולי שנתכוון לפתוח כולן כדי כשיראו אנשי העיר כל הריבוי לא ירעבו כי הרעבון יכנס בלב אדם כשיראה שיש מחסור, וכשיראו כל אוצרות הנפתחות יתקרר חום הרעב שבלבם בוער, ואף על פי כן מודיע הכתוב ויחזק הרעב ולא הועיל בהם לצד חוזק הרעב:
ויפתח יוסף את כל אשר בהם. להראותם שהיה בידו כדי לפרנסם.
וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם[עריכה]
וישבר למצרים. שבר לשון מכר ולשון קנין הוא כאן משמש לשון מכר. שברו לנו מעט אוכל לשון קנין. ואל תאמר אינו כי אם בתבואה שאף ביין וחלב מצינו (ישעיה נה) ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב:
וישבור. לשון קנין מאכל ומשתה כדכתיב לכו שברו ואכלו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב:
וישבר למצרים. פירוש נתן שבר למצרים וטעמו קנין:
וישבר למצרים. מכר להם.
וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים. יאמר כי לא פתח יוסף אשר בהם עד שחזק הרעב בארץ, לא כאשר צעקו אל פרעה מיד, כי העם צועקים כשיש להם מחיה מעט והוא רצה שלא ישאר להם כלום. זה טעם: והרעב היה על כל פני הארץ, כי טרם פתחו אוצרותיו היה הרעב על כל פני הארץ. ועוד חזר לבאר שלא מכר להם עד שחזק עליהם מאד. או שיפליג הכתוב לומר שהיה רעב של מהומה:
וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:[עריכה]
ויחזק הרעב בארץ מצרים. שהיו אוכלים ולא היו שבעים, כענין שכתוב (מ"א יח) והרעב חזק בשומרון:
ויחזק הרעב. גם בשאר מזונות מלבד הלחם.
וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים. יאמר כי לא פתח יוסף אשר בהם עד שחזק הרעב בארץ, לא כאשר צעקו אל פרעה מיד, כי העם צועקים כשיש להם מחיה מעט והוא רצה שלא ישאר להם כלום. זה טעם: והרעב היה על כל פני הארץ, כי טרם פתחו אוצרותיו היה הרעב על כל פני הארץ. ועוד חזר לבאר שלא מכר להם עד שחזק עליהם מאד. או שיפליג הכתוב לומר שהיה רעב של מהומה: