ביאור:מ"ג בראשית לט י
וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם[עריכה]
לשכב אצלה להיות עמה. פירש"י לשכב אצלה אפילו בלא תשמיש, כי אולי יש חילוק בין אצלה לעמה ומ"מ היא תבעה זה דאל"כ מי בקש זאת מידו, ואולי יש סמך לזה ממה שנאמר ויהי כדברה אליו יום יום ולא פירש מה דברה, אלא ודאי כך פירושו כי מתחלה אמרה שכבה עמי ממש וימאן וגו', ואח"כ בקשה לפחות לשכב אצלה בלא תשמיש, ואם תירא שמא קריבה זו תביא לידי מעשה, על זה אמרה הרי יום עכשיו ואין דרך העולם לשמש ביום ולא שמע אליה, ואח"כ בקשה לפחות יתיחד עמה בחדר כי אין לחוש למעשה כי יום הוא כאמור, זה"ש כדברה אליו יום יום, ששאלה שני שאלות בזו אחר זו ותלתה שניהם ביום, ולא שמע אליה לשאלה ראשונה לשכב אצלה בלא תשמיש, וגם לא לשאלה שניה להיות עמה בחדר אחד. ויהי כהיום הזה בעצומו של יום שלא היה ירא פן תבקש ממנו המעשה כי כבר אמרה שאין דרכם לשמש ביום, לפיכך ויבא הביתה לעשות מלאכתו, אע"פ שלא רצה אפילו להתייחד עמה היינו בהיותו בטל ממלאכה, אבל עכשיו שהלך לעשות מלאכתו חשב יוסף שלא תבקש ממנו דבר כדי שלא יתבטל ממלאכת הבית, כי בעלה יתלה בה לאמר למה לא זרזת את העבד על המלאכה, ואפ"ה ותתפשהו בבגדו, וחזרה לשאלה הראשונה לאמר שכבה עמי ממש.
[מובא בפירושו לפסוק י"ב] ותתפשהו בבגדו. מדרש אלמלא שכתוב באשה לבה אסורים ידיה היתה תופשת אדם בשוק שהרי בצנועות שבאומות כתיב כאן ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ושנים עשר חדש היתה מתגרה בו שנאמר ויהי כדברה אל יוסף יום יום ואין יום יום אלא שנים עשר חדש שנא' מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר וכשהיא באה לדבר היה מרכין ראשו וכובש פניו בקרקע והיא עשתה לו מעשה של ברזל תחת זקנו שלא יוכל להרכין שנאמ' ענו בכבל רגלו ברזל באה נפשו אמרה לו למה אין אתה שומע לי ולא אשת איש אני ואין איש יודע בנו אמר לה אפילו הפנויות שלכם אסורות לנו נשואות לא כל שכן משל לעכו"ם שאמר לישראל בא לאכול עמי ואני מאכילך יפה בשר חזיר שמן אמר לו ריקה אפילו בשר שחוטה שלכם אסור לנו בשר חזיר לא כ"ש כיון שראתה כך אמרה לו אם אינך שומע לי הריני חובשך בבית האסורים אמר לה ה' מתיר אסורים הריני מעורת עיניך אמר לה ה' פוקח עורים הריני כורתת קומתך אמר לך ה' זוקף כפופים הריני משניאך לכל הבריות ה' אוהב צדיקים הריני מוכר' אותך בארץ רחוקה ה' שומר את גרים כיון שראתה כך אמרה לחבשו בבית האסורין ואלמלא הכומרין שדנוהו לזכות כמו שאפרש בפ' ויגש בעז"ה היו דנים אותו בכל אלו:
ג' נאמנין הם, בעל הבית המפריש מעשרותיו כראוי אינו נחשד על התרומה והמעשרות ואין לך נאמן גדול מזה. רווק הדר בשכונת זונות ואינו חוטא אין לך נאמן גדול מזה. עני שהפקידו לו פקדון ולא נחשד עליו אין לך נאמן גדול מזה. אי אתה מוצא נאמן כיוסף שהיה במצרים שכתוב בהם (יחזקאל כג) אשר בשר חמורים בשרם, והוא בן שבע עשרה שנה והיא משדלתו בכל יום ולא נחשד על העריות. שלשה כבשו את יצרם ואלו הם. יוסף, בועז, פלטי בן ליש. ודרשו רבותינו ז"ל בסנהדרין תקפו של יוסף ענותנותו של בועז, דאלו גבי יוסף ביום ואלו גבי בועז בלילה, דכתיב (רות ג) ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שוכבת מרגלותיו. וכבש את יצרו שלא קרב אליה כלל עד אחר הנישואין. תקפו של בועז ענותנותו של פלטי בן ליש, דאלו בועז חדא ליליא ואלו פלטי בן ליש כמה זמן. שהרי בשעה שבעתתו רוח רעה לשאול נתן לו את מיכל בתו, שנאמר (שמואל א כה) ושאול נתן את מיכל בתו אשת דוד לפלטי בן ליש אשר מגלים, והיה יודע פלטי בן ליש שלא היו קדושין תופסין באשת איש ושאול אנס את בתו ונתנה לו, ומפני שנתירא משאול הראה עצמו שלקחה כי לא היה חפץ בה, וכיון שנתברר לדוד שאנסה שאול ושלא היה חפץ פלטי בן ליש בה, שלח לבנו של שאול אחר שמת שאול ואמר (ש"ב ג) תנה את אשתי את מיכל אשר ארשתי לי במאה ערלות פלשתים. ולפיכך פירש ואמר (שם) ויקחה מעם איש ולא אמר מעם אישה. ומה שכתוב (שם) וילך אתה אישה, פירושו שהלך פלטי ללוותה לילך אל דוד אישה. ומה שכתוב (שם) הלוך ובכה אחריה עד בחורים, מפני שהיה מתירא מדוד שמא לא יאמינהו ויגמלהו רעה:
וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ:[עריכה]
לשכב אצלה. אפי' בלא תשמיש: להיות עמה. לעוה"ב:
לשכב אצלה. אפילו לשכב במקום קרוב ממנה: או להיות עמה. לדבר שיחות:
וטעם לשכב אצלה כדברי רבי אברהם אפילו שישכב אצלה בסמוך, היא בבגדה והוא בבגדו, או להיות עמה לדבר שיחות, כי לא מצאנו "אצלה" על המשגל, רק עמה או אותה, שכבה עמי, אם שכוב ישכב איש אותה (ויקרא טו כד), והנשים תשכבנה (זכריה יד ב):
להיות עמה. נזהר היה אפילו להתיחד עמה עד שאירע מעשה שנשאר יחידי בעל כרחו לעשות מלאכת צורכי הבית כדרכו ואירע באותו יום שלא נותר איש בבית ומדרש אגדה שהלכו לראות נילוס נהר מצרים שעלה על כל גדותיו:
ולא שמע אליה לשכב אצלה. ע"ד הפשט אפילו בלא תשמיש. להיות עמה, בתשמיש שכן מצינו ביאה בלשון הויה, כענין שכתוב (רות א) גם הייתי הלילה לאיש: וע"ד המדרש אמרה לו למה אין אתה שומע לי אין אדם יודע אותנו, אמר לה הפנויות שבכם אסורות לנו אשת איש על אחת כמה וכמה. משל למה הדבר דומה לנכרי אחד שאמר לישראל יש לי מאכל נאה ומשובח להאכילך, אמר לו ומהו, אמר לו בשר חזיר, אמר לו ריקה שבעולם שחוטה שלכם בבהמה טהורה אסורה לנו בשר חזיר עאכ"ו. כך אמר יוסף פנויות שלכם אסורות אשת איש עאכ"ו. ולא שמע אליה לשכב אצלה בעוה"ז, להיות עמה בגיהנם.
להיות עמה. ביחוד.