ביאור:מ"ג בראשית לח יב
וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַתָּמָת בַּת שׁוּעַ אֵשֶׁת יְהוּדָה[עריכה]
[מובא בפירושו לדברים פרק ח' פסוק א'] כל המצוה. אם התחלת במצוה גמור אותה כלה וכן אז"ל המתחיל במצוה אומרים לו מרוק פי' גמור וכל המתחיל במצוה ואחר גומרה נקראת על שם גומרה מנא לן ממשה שהתחיל במצות ארונו של יוסף שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף ולא גמרה שלא הכניסן לארץ אלא ישראל הכניסוהו לפיכך נקראת על שמם שנא' ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם ולא כתיב אשר העלה משה. ועוד אמר ר' ינאי כל מי שהתחיל במצוה ואינו גומרה קובר אשתו ובניו מנא לן מיהודה שנאמר מה בצע כי נהרוג את אחינו ישבו לפרוס על הפת ולברך ברכת המוציא אמר להם אנו הורגין את אחינו ומברכין ובוצע ברך נאץ ה' אלא לכו ונמכרנו לישמעאלים וכתיב וישמעו אחיו ולא גמר המצוה להצילו לגמרי לכך כתיב ותמת בת שוע אשת יהודה וער ואונן בניו לכך כשיתחיל אדם במצוה יגמור את כלה לכך כתיב כל המצוה:
וַיִּנָּחֶם יְהוּדָה וַיַּעַל עַל גֹּזֲזֵי צֹאנוֹ הוּא וְחִירָה רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי תִּמְנָתָה:[עריכה]
וינחם יהודה. פירוש אחר שקבל תנחומין עלה:
ויעל על גוזזי צאנו. היה עולה שם תמיד להתנחם שישים לבו בצאן וישכח רישו, והוגד לתמר כי הוא עולה שם בכל יום תמיד, וארבה לו באחד הימים. או שהיה יהודה גדול בארץ, והיו מתקבצים לו שם לעשות משתה בעת הגיזה כמשתה המלך, והיו העניים הולכים שם, והוגד לה טרם עלותו:
ויעל על גוזזי צאנו. ויעל תמנתה לעמוד על גוזזי צאנו:
ויעל על גוזזי צאנו. היה עולה שם תמיד להתנחם שישים לבו בצאן וישכח רישו, והוגד לתמר כי הוא עולה שם בכל יום תמיד, וארבה לו באחד הימים. או שהיה יהודה גדול בארץ, והיו מתקבצים לו שם לעשות משתה בעת הגיזה כמשתה המלך, והיו העניים הולכים שם, והוגד לה טרם עלותו:
על גזזי צאנו. על תחת אל:
ותמת בת שוע. והיה לו להכניס את כלתו לביתו תחת אשתו, כמו שעשה אברהם, כאמרו "ויביאה יצחק האהלה שרה אמו" (לעיל כד, סז), ולכן נואשה תמר שיכניסנה להיות עוד כלתו.