ביאור:מ"ג בראשית כ ז
וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ[עריכה]
ועתה השב אשת האיש. בטרם שתכלה בחלי.
השב אשת האיש. ואל תהא סבור שמא תתגנה בעיניו ולא יקבלנה או ישנאך ולא יתפלל עליך. (א"ל אבימלך ומי מפרסמו שלא נגעתי בה. א"ל):
כִּי נָבִיא הוּא[עריכה]
כי נביא הוא. ויודע שלא נגעת בה לפיכך ויתפלל בעדך (ב"ק צב):
ועתה השב אשת וגו'. אומרו כי נביא הוא פי' כי נביא הוא האיש שזו אשתו, כי עדיין לא ידע בפי' שאשת אברהם היתה, כי בדבריהם לא הוזכר הבעל וכמו שכתבנו למעלה, ובאומרו נביא הוא ידוע שהוא אברהם כי אין נביא זולתו בימים ההם: עוד ירצה כי נביא הוא וידע שהגם שנסתרה היא לא נטמאה: עוד ירצה על זה הדרך כי נביא הוא ובזה יתפלל בעדך ותועיל תפלתו והוא אומרו וחיה:
כי נביא הוא. לשון ניב שפתים. רגיל אצלי ומדבר את דברי ואני אוהב את דבריו ושומע תפלתו:
וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה[עריכה]
כי נביא הוא. ויודע שלא נגעת בה לפיכך ויתפלל בעדך (ב"ק צב):
עוד ירצה על זה הדרך כי נביא הוא ובזה יתפלל בעדך ותועיל תפלתו והוא אומרו וחיה:
ויתפלל בעדך. שהרי היה צריך רחמים ככתוב לפנינו כי עצור עצר וגו':
וחיה. ותרפא, כמו "עד חיותם" (יהושע ה, ח).
וְאִם אֵינְךָ מֵשִׁיב דַּע כִּי מוֹת תָּמוּת אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר לָךְ:[עריכה]
אתה וכל אשר לך. הולדות במעי אשתך ואמהותיך.
[מובא בפירושו לפסוק י"ח] כי עצר עצר ה' בעד כל רחם. להמית התולדות אם לא היה אבימלך שב בתשובה, כמו שהתרה בו באמרו "דע כי מות תמות, אתה וכל אשר לך" (פסוק ז).