ביאור:מ"ג בראשית כז כד
וַיֹּאמֶר אַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו[עריכה]
האם זו שאלה או אמירה? מה יצחק התכוון? האם יעקב קיבל את הברכות שלא במתכוון?
רשב"ם
אתה זה בני עשו. נראה שאתה בני עשו:
אור החיים
ויאמר אתה זה וגו'. פי' מצדיק דבריו כי הוא עשו לא שואל. ותשובת יעקב היא בלשון פשיטות אני: עוד ירצה באומרו אתה זה להיות שהיה קולו מגיד כי יעקב הוא לזה נתכוון לברך לגוף המחליט כי הוא עשו, ולזה אמר אתה זה מורה באצבע לאשר יגיד חוש המישוש והיה מלביש הברכות בדעתו במה שלפניו בלא שום מחשבה מי הוא, וזה הוא לטובה אות שקבל הברכות יעקב בכוונה אליו, והגם שגמר אומר יצחק והזכיר עשו, עם כל זה בשעת הברכה לא היה מברך אלא זה שלפניו:
וַיֹּאמֶר אָנִי:[עריכה]
פירוש לדבריו של יעקב כאן
רש"י
ויאמר אני. לא אמר אני עשו אלא אני:
אור החיים
ויאמר אתה זה וגו'. פי' מצדיק דבריו כי הוא עשו לא שואל. ותשובת יעקב היא בלשון פשיטות אני: