ביאור:מ"ג בראשית כו לג
וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה[עריכה]
שבעה. ע"ש הברית:
ויקרא אתה שבעה. קרא את הבאר "שבעה", מפני שהיה מקום שביעי שבו חפרו באר: ג' של אברהם שסתמו פלשתים, כאמרו "וכל הבארת.. סתמום פלשתים" (פסוק טו), ולא יאמר 'כל' בפחות מג' וג' של יצחק שהן "עשק" "שטנה" ו"רחובות", וזה היה השביעי שקראוהו "שבעה".
שבעה. כנגד אדום. על כן בכלם כתיב שמה (פסוק כא, כב) או שם (פסוק כ') וכאן כתיב ויקראו אותה שבעה ולא כתיב שם, משום קטון נתתיך בגוים (עובדיה א, ב) ולא שם לו על פני חוץ (איוב יח, יז):
עַל כֵּן שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה:[עריכה]
[מובא בפירושו לפסוק ל"ב] ויבואו עבדי יצחק ויגידו לו על אודות הבאר אשר חפרו. הוא האמור בו למעלה (בפסוק כה) ויכרו שם עבדי יצחק באר, כי החלו לחפור אותו, ובא אבימלך אליו בימים ההם, וביום הברית בלכתם ממנו בשרוהו כי מצאו מים. וקרוב לי שהוא הבאר שכרה אברהם ונתן לו שבע כבשות לעדה (לעיל כא ל), כי סתמוהו פלשתים עם האחרים, וישב יצחק ויחפור אותו ויקרא לו גם הוא שם כשם אשר קרא לו אביו, ועל כן שם העיר באר שבע על שם הבאר אשר קראוהו כן האב והבן, כי שם נשבעו שניהם. והבאר הזאת להם תרמז על משכן שילה. ופלשתים סתמוהו בהלקח הארון (ש"א ד יא), וחזר וחפרו בו, כי כן השיבו הארון עם הדורון לאלהים (שם ו יא):
על כן שם העיר באר שבע. ואין זו אותו באר שבע של אברהם כי שני באר שבע היו כדכתיב ויבא באר שבע אשר ליהודה:
באר שבע. נקרא כן על שני דברים. או היא עיר אחרת:
על כן שם העיר באר שבע. בסגו"ל, מורה על השבועה ועל מספר השבעה, אבל בימי אברהם היה שם העיר "באר שבע" בקמ"ץ, על שם השבועה בלבד.