ביאור:מ"ג במדבר לג נד
וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם[עריכה]
והתנחלתם. כמו והתאויתם והפעול הארץ.
לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ[עריכה]
וטעם להזכיר לרב תרבו. לדבק אחריו ואם לא תורישו:
[מובא בפירושו לפרק כ"ו פסוק נ"ד] לרב תרבה נחלתו. בכמות הקרקע. כי אמנם נתחלקה הארץ לשנים עשר חלקים שוים בערך הדמים, בלתי שוות בכמות, אלא כור רע כנגד בית סאה טוב. ונטל השבט המרבה באכלוסין החלק רב הכמות, והשבט שהיה מעט נטל החלק הקטן בכמות, שוה בערך הדמים אל החלק רב הכמות, כאמרו "לרב תרבה נחלתו" (להלן לג, נד).
אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל לוֹ יִהְיֶה[עריכה]
אל אשר יצא לו שמה. מקרא קצר הוא זה. אל מקום אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה:
לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם תִּתְנֶחָלוּ:[עריכה]
למטות אבותיכם. (ב"ב קיז) לפי חשבון יוצאי מצרים. דבר אחר בשנים עשר גבולין כמנין השבטים:
[מובא בפירושו לפרק כ"ו פסוק נ"ד] לרב תרבה נחלתו. בכמות הקרקע. כי אמנם נתחלקה הארץ לשנים עשר חלקים שוים בערך הדמים, בלתי שוות בכמות, אלא כור רע כנגד בית סאה טוב. ונטל השבט המרבה באכלוסין החלק רב הכמות, והשבט שהיה מעט נטל החלק הקטן בכמות, שוה בערך הדמים אל החלק רב הכמות, כאמרו "לרב תרבה נחלתו" (להלן לג, נד).