ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ביצה/פרק שלישי

ירושלמי ביצה, פרק ג, הלכה א

מתני’: ^ג_אאין צדין דגים מן הביברין ^ג_בואין נותנין לפניהם מזונות. אבל צדין חיה ועוף מן הביברין ונותנין לפניהן מזונות. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, לא כל הביברין שוין, זה הכלל. כל המחוסר צידה אסור, ושאינו מחוסר צידה מותר

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יג עמוד ב] גמ: תנן, אין צדין ביום טוב דגים מן הביברין ואין נותנין לפניהם מזונות, אבל צדין חיה ועוף מן הביברין. משמע שחיה ועוף המצוים בביבר נחשבים כבר ניצודים ולכן מותר לצוד אותם מתוך הביבר. ומכאן שהמכניס חיה ועוף לביבר הרי זה צד ואסור. אמר רבי חיננא רבי חיננא° מתניתין דלא כ°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי. דתנינן תמן °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר . הצד צפור _{על ידי שהכניסה} למגדל וצבי לבית חייב. הא לגינה ולביברין פטור. משמע שהמכניס צבי לביבר לא נחשב צד. ואם כך הצד צבי מן הביבר נחשב צד . מחלפה שיטתין דרבנן  האם חכמים חזרו בהם ? דתנינן, וחכמים אומרים ^ג_גצפור למגדל וצבי לגינה ולחצר ולביברין. משמע שהמכניס צבי לחצר נחשב צד . ותנינן תמן, אבל צדין חיה ועוף מן הביברין ונותנין לפניהן מזונות. הא מגינה ומחצר אסור לצוד. משמע שהמכניס צבי לגינה או לחצר לא נחשב צד . כאן בחצר מקורה כאן בחצר שאינה מקורה. והא תנינן גינה. אית לך מימר אפשר לאמר גינה מקורה? אלא כאן בגדולה כאן בקטנה. תנן התם? זה הכלל? כל המחוסר צידה אסור? ושאינו מחוסר צידה מותר . רבי עולא רבי עולא° אמר. בעון קומי שאלו את רבי אחא רב אחא° למה לא ניתני כל המחוסר צידה חייב, ושאינו מחוסר צידה פטור כמו במשנה במסכת שבת? אמר לון. ולא ביום טוב אנן קיימין? כיוון שאין בו חיוב חטאת, לא שיך לאמר בו חייב ופטור. ולכן אמרו כל המחוסר צידה אסור ושאינו מחוסר צידה מותר תנן, °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל הביברין שוין. זה הכלל, כל המחוסר צידה פטור. ושאינו מחוסר צידה חייב. איזה ביבר מחוסר צידה ? אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה°. ^ג_דכל שהוא מחוסר נשבים _{שצריך להביא מצודה כדי לצוד אותו} מחוסר צידה. ושאינו מחוסר נשבים _{שאין צריך להביא מצודה כדי לצוד אותו} אינו מחוסר צידה. תנן, שוחטין מן הנגרים _{מקום שהמים רדודים והדג לא יכול לשחות}, ואין שוחטין לא מן המכמורות ולא מן המצדות _{שניצוד ביום טוב}. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רבי אימי רבי אמי°. מה שאסור זה מצדתא דשייתא _גדולות. אמר שמואל שמואל (אמורא)° צד הוא בפיטם _חבית. רב רב (אמורא)° אמר ^ג_הסוכרא דנהרא שרי. אמר רבי יודן רבי יודן° בהוא שסתם הפתחים בטסים, שאין שום אפשרות לדג לברוח .

ירושלמי ביצה, פרק ג, הלכה ב

מתני’: ^ג_ומצודות חיה ועופות ודגים שעשאן מערב יום טוב לא יטול מהן ביום טוב, אלא אם כן ידוע שניצודו מבעוד יום. מעשה בעובד כוכבים ומזלות אחד, שהביא דגים ל°רבן גמליאל רבן גמליאל. ואמר °רבן גמליאל רבן גמליאל, מותרין הן אלא שאין רצוני לקבל הימנו:

גמ’: תנן, מצודות חיה ועופות ודגים שעשאן מערב יום טוב, לא יטול מהן ביום טוב, אלא אם כן ידוע שניצודו מבעוד יום . מי מודיע אם ניצודו מבעוד יום? אם נתקלקלה המצודה מבעוד יום , דבר בריא שניצודו מבעוד יום. אבל אם לא נתקלקלה המצודה מבעוד יום , דבר בריא שלא ניצודו מבעוד יום. אפילו נתקלקלה המצודה מבעוד יום. וחש למה לא נחוש לומר שמא נתקלקלה מעצמה או על ידי חיה אחרת שלא נצודה? ואותם שבמצודה שמא לא ניצודו מבעוד יום? אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° בפורש את המצודה בחורשין שמצויות שם חיות . תדע לך שהוא כן דתנינן דגים. ודגים לא במקום שהן מצויין פורשים רשת? והכא אף כאן בפורש מצודה במקום שחיה ועוף מצויין. תנן , מעשה שהביא נכרי דגים ל°רבן גמליאל רבן גמליאל ואמר מותרים הם אלא שאין רצוני לקבלם . סברין מימר, מותרין למחר אבל באותו יום אסורים משום ספק הכן. חזקיה חזקיה בן רבי חייא° ורבי עוזיאל בריה דרבי חונייה דברת חוורן רבי עוזיאל בריה דרבי חונייה דברת חוורן° אמרו , מותרין ממש. סברין מימר ספק הכן התירו. רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° ורבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° תריהון אמרין, ^ג_זספק הכן אסור רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, ספק הכן מותר. רבי חייה רבה רבי חייא רבה° ורבי שמעון ברבי רבי שמעון ברבי° . חד אמר, העובד כוכבים ומזלות צריך הכן, וחורנה אמר ^ג_חאין העובד כוכבים ומזלות צריך הכן. ולא ידעין מאן אמר דא, ומאן אמר דא מי אמר את זה ומי אמר את זה. מן מה דרב רב (אמורא)° מיעני  איחר מייתי קומיה  לבא לפני רבי חייה רבה רבי חייא רבה° בשבת. והוא אמר לו, הן הויתה אפה הייתה? והוא אמר ליה. שיירתה הוות עברה, והוינא אכול מינה תאינים. ממה שרבי חייא רבה רבי חייא רבה° לא העיר לרב רב (אמורא)° על כך , הוי הוא דהוא אמר, אין העובד כוכבים ומזלות צריך הכן. חד תלמיד מן דרבי סימיי רבי סימיי°, אזל לאנטרוס _{כפר של גויים} אייתון ליה דורמסקנא הביאו לו שזיפים ואכל. חד תלמיד מן דרבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אזל לתמן ואייתון ליה דורמסקנא  הביאו לו שזיפים ולא אכל. ואתא ואמר קומי רביה. אמר לו? דהוא נהיג כשיטתיה דרבי סימיי רבי סימיי°. דרבי סימיי רבי סימיי° אמר, אין העובד כוכבים ומזלות צריך הכן. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. דמדמניות שבכרם _{ענבים שנפלו ולארץ ועדין הם טובים} הרי אלו אסורות שודאי נפלו היום, שהרי הם נמאסות מהר. אמר רב חונה רב הונא° בשם רב רב (אמורא)° השיצים _תמרים שבכפים הרי אלו מותרין. שדרכן להשמר שם, ומסתמא נפלו קדם שבת. .

ירושלמי ביצה, פרק ג, הלכה ג

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

1 ג_א מיי' פ"ב מהל' יום טוב הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תצ"ז סעיף א':

2 ג_ב מיי' פ"ב מהל' יום טוב הלכה י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' תצ"ז סעיף ב':

[ע"ב]

3 ג_ג מיי' פ"י מהל' שבת הלכה י"ט, טור ושו"ע או"ח סי' שט"ז סעיף א':

4 ג_ד מיי' פ"ב מהל' יום טוב הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תצ"ז סעיף ז':

5 ג_ה מיי' פ"ב מהל' יום טוב הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' תצ"ז סעיף ה':

6 ג_ו מיי' פ"ב מהל' יום טוב הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' תצ"ז סעיף ג':

7 ג_ז מיי' פ"ב מהל' יום טוב הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' תצ"ז סעיף ג':

8 ג_ח טור ושו"ע או"ח סי' תקט"ו סעיף ג', טור ושו"ע או"ח סי' ש"י סעיף ב':

-----------------------------------דף יד

ירושלמי מאיר ביצה יד

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יד עמוד א] מתני’: בהמה מסוכנת ^ג_טלא ישחוט אלא אם כן ידוע שהוא יכול לוכל ממנה כזית צלי מבעוד יום. °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר, אפילו כזית חי מבית טביחתה. ^ג_ישחטה בשדה, לא יביאנה במוט ובמוטה, אבל מביאה בידו איברים איברים:

גמ’: אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רבנן דתמן, שחטה ואכלו זאיבים בני מיעיה, ^ג_יאכשירה, שחזקת בני מיעים לכושר. וחש למה לא נחוש לומר שמא היה בהן נקב? חזקת בני מיעים כשירין. תנן, שחטה בשדה, לא יביאנה במוט ובמוטה. אבל מביאה אברים אברים . תני, אבל ^ג_יבמביאה הוא על גב עורה ואף שהעור מוקצה. כיצד הוא עושה? משייר ממנה אבר אחד מחובר לעור ומביאו עמו.

ירושלמי ביצה, פרק ג, הלכה ד

מתני’: בכור שנפל לבור. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, ירד המומחה ויראה, אם יש בו מום יעלה וישחוט, ואם לאו לא ישחוט. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, ^ג_יגכל שאין מומו ניכר מערב יום טוב, אין זה מן המוכן:

גמ’: מחלפה שיטתיה ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי האם רבי יהודה חזר בו? דתנינן תמן, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, אם לא היתה נבילה מערב שבת, אסורה, לפי שאינה מן המוכן, דכיוון דאתקצאי בין השמשות איתקצאי לכולי יומא . והכא הוא אמר הכין שאף שבין שמשות היתה אסורה אם המומחה יראה ביום טוב שיש לה מום מותר לשחטה ? °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי כדעתיה. ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אמר אין המומחה תורה, וכיוון שהיה בה מום מערב יום טוב, כבר היא מן המוכן. רק צריך תיקון שאסרו חכמים ביום טוב, וזה כמו טבל שאם עבר והפריש מותר. רבי חונה רב הונא° אמר בשם רבי אבא רבי אבא°, משנתנו ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי היא, ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי עבד ראיית בכור כראיית

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יד עמוד ב] טריפה. כמה דאת אמר תמן רואין את הטריפה ביום טוב, ודכוותה רואין את הבכור ביום טוב. רבי יודן רבי יודן° בעי שאל, דמאי מדבריהם, וראיית טריפה מדבריהן. כמה דאת אמר רואין את הטריפה ביום טוב, ודכוותה מפרישין את הדמאי ביום טוב? תנן, °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, כל שאין מומו ניכר מערב יום טוב אין זה מן המוכן. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא°, לשיטת °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי , כל שמומו ניכר מערב יום טוב ולא התירו מומחה אלא ביום טוב, אין זה מן המוכן. והא תני, עגל שנולד מן הטריפה ביום טוב מותר, אף שלא היה ראוי בין השמשות גם לא אגב שחיטת אימו. משמע ש°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי לא סובר דכיוון דאיתקצאי בין השמשות איתקצאי לכולי יומא. ולמה בבכור הוא אוסר ? אמר רב חסדא רב חסדא°, בעגל, עומד ומצפה מתי יוולד ולא מקצה דעתו ממנו. הכא אסור לראות מומים ביום טוב, ואינו מצפה מתי יבא מומחה ויראנו והוי מוקצה. ומה שאמרה המשנה וראהו מומחה , תיפתר שעבר המומחה וראהו. וכיוון דאתקצאי בין השמשות אסור . אתא עובדא קומי רבי אימי רבי אמי° וסבר מימר, °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי הלכה כ°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי. אייתי הביא רב הושעיה רב הושעיה° מתניתא דבר קפרה מדרומא ותנא, וחכמים אומרים, כל שמומו ניכר מבערב יום טוב, ולא התירו מומחה אלא ביום טוב, אין זה מן המוכן. וקיבלה וחזר ביה. אותו ואת בנו שנפלו לבור, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, יעלה את הראשון על מנת לשחוט וישחוט, והשני עושין לו פרנסה במקומו שלא ימות. °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר , ^ג_ידיעלה את הראשון על מנת לשחוט ולא ישחוט, ויערים ויעלה את השני, אף על פי שלא חישב לשחוט אחד מהן מותר תני, כיצד מפרישין חלת טומאה ביום טוב של פסח °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, לא תקרא לה שם עד שתאפה . כיצד יעשה על דעתי ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס? שהרי ממה נפשך מתעסק בחלה אחת שלא לצורך כשמכניסה לתנור. מערים ואומר זו אני רוצה לוכל, וזו אני רוצה לאכול, ואופה את כולה. וכשהוא רודה, אחר כל אחת שרודה מערים ואומר, זו אני רוצה ליישן, זו אני רוצה ליישן. ומשייר אחת בתנור והיא נשרפת. אמר °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה, לא זהו חמץ שמוזהרין עליו בבל יראה ובבל ימצא. אלא מפרשתה ומנחתה עד הערב, ואם החמיצה החמיצה . רבי בון בר חייה רבי בון בר חייא° בעי, מחלפה שיטתיה דרבי אליעזר האם רבי אליעזר חזר בו?, הכא בהפרשת חלה בטומאה הוא אמר מותר להערים, ותמן באותו ואת בנו הוא אמר אסור להערים? הכא משום בל יראה ובל ימצא. והכא מה אית לך? מחלפה שיטתיה ד°רבי יושוע רבי יהושע בן חנניה? תמן בחלה הוא אמר אסור להערים. והכא באותו ואת בנו הוא אמר מותר להערים? אמר רבי אדי רבי אדי°, כאן להעלות בהמה זה רק שבות. וכאן לאפות ביום טוב חייב חטאת מלקות. רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר? תמן באותו ואת בנו התירו כדי לחוס על ניכסיהן של ישראל, הכא מה אית לך? °רבי יצחק רבי יצחק ורבי יאשיה רבי יאשיה (אמורא)°, חד כהדין וחד כהדין.

ירושלמי ביצה, פרק ג, הלכה ה

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

9 ג_ט מיי' פ"א מהל' יום טוב הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' תצ"ח סעיף ו':

10 ג_י מיי' פ"ה מהל' יום טוב הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תצ"ח סעיף ז':

11 ג_יא מיי' פ"ו מהל' שחיטה הלכה י"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' כ"ה סעיף ג':

12 ג_יב טור ושו"ע או"ח סי' תצ"ח סעיף ו':

13 ג_יג מיי' פ"ב מהל' יום טוב הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' תצ"ח סעיף ט':

[ע"ב]

14 ג_יד מיי' פ"ב מהל' יום טוב הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' תצ"ח סעיף י':

-----------------------------------דף טו

ירושלמי מאיר ביצה טו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף טו עמוד א] מתני’: ^ג_טובהמה שמתה, לא יזיזנה ממקומה. מעשה ששאלו את °רבי טרפון רבי טרפון עליה ^ג_טזועל החלה שנטמאת _{ביום טוב}, ונכנס לבית המדרש ושאל, אמרו לו, לא יזיזום ממקומן:

גמ’: שמואל שמואל (אמורא)° אמר, טעו ה' זקנים שהורו ל°רבי טרפון רבי טרפון בלוד שאסור. שהרי הלכה כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שאמר שמחתכים את הנבלה לכלבים . אמר רב מתנה רב מתנא°, בבכור הוה עובדא שאסור לתתו לכלבים . אמר רבי אבין רבי אבין°, מתניתא אמרה כן דתנן , עליה ועל החלה שניטמאת, מה זו קודש אף זו קודש. בעון קומי שאלו את לוי לוי בר סיסי°, מהו לראות את הטריפה בבית אפל? אמר, לאפק לבר צריך להוציאה החוצה. רבי אימי רבי אמי° בעי שאל, שמעינן ^ג_יזשאין רואין את הנגעים בבית אפל דכתיב לכל מראה עיני הכהן. וכי שמעינן שאין רואין את הטריפה בבית אפל? אמר רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°, לא מטעם הזה ציווה להוציא את הטרפה , אלא שמא תימצא טריפה ויהא אסור לטלטלה. אתייא דרב מתנה רב מתנא° שהעמיד את המשנה בבהמת בכור דמשמע שבחולין מותר , כשמואל שמואל (אמורא)° שפסק כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שאין מוקצה? ודלוי לוי בר סיסי° שלא רצה לראות טרפה בבית שמא תמצא טרפה ^ג_יחויהיה אסור להזיזה כרב רב (אמורא)° שסובר כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שיש מוקצה . רבי אבא רבי אבא° ורבי יהודה רבי יהודה° אמרו בשם שמואל שמואל (אמורא)° הלכה כ°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי

ירושלמי ביצה, פרק ג, הלכה ו

מתני’: ^ג_יטאין נמנין על הבהמה בתחילה ביום טוב, אבל נימנין עליה מערב יום טוב, ושוחטין ומחלקין ביניהן. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופיץ. וחכמים אומרים, אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר:

גמ’: תנן, אין נמנין על הבהמה בתחילה ביום טוב . הא להוסיף מוסיפים. כגון אם היו חמשה שותפים , נעשין עשרה. תני, ^ג_כלא יאמר אדם לחבירו, הרי אני עמך בסלע, הרי אני עמך בשקל. אבל אומר הוא לו, הרי אני עומד למחצה לשליש ולרביע. רבי חייה רבה רבי חייא רבה° ורבי שמעון ברבי רבי שמעון ברבי° ^ג_כאשקלו מנה כנגד מנה בבכור. במה דברים אמורים? בחול, הא ^ג_כב ביום טוב אסור, על שם אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר תנן, וחכמים אומרים אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר . רב אבון רב אבון° ורב יהודה רב יהודה° אמרו בשם שמואל שמואל (אמורא)°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף טו עמוד ב] ^ג_כגאפילו לתלותו בכף מאזנים מפני העכברים אסור. אמר רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°, לא מטעם הזה דלא זו הכוונה למה שאמרו חכמים אין משגיחין במאזניים כל עיקר , אלא בגין דתנינן, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופץ, וחכמים אומרים, אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר. הא תנייא קדמייא _{°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי} סבר מימר, משגיחין. מכאן שמשגיחין פירושו לשקול בו . הא לתלותו בכף מאזנים מפני העכברים מותר אף לדעת חכמים . תני °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף מפייס הוא אדם את עצמו בליטרא, לידע מה הגיע לו. _{שאם לקח בעומד, רשאי בביתו לשקול בצנעה כדי להיות בטוח שלא רימו אותו}. כהדא, רבי מנא רבי מנא° זבן חרובן דשמיטה קנה חרובים בשביעית שאסור למכור במשקל וחשש שרימו אותו , אתא שאל לחזקיה חזקיה בן רבי חייא°, אמר לו נהגין רבנן כהדא ד°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל _{שלעצמו בבית מותר לשקול ורק למסחר אסור}. תני, ^ג_כדהטבח לא יהא שוקל בידו ומניח, שידו כליטרא היא. אבל חותך הוא בסכין ונותן לזה ולזה. תני, ^ג_כהאין מרגילין _{שמוציאין את כל בשר הבהמה דרך חתך ברגל כדי שישאר העור שלם לעשות ממנו נאדות} ביום טוב. ולא בחול ^ג_כובבכור, ולא בפסולי המוקדשין. מאי טעמא? אמר רבי אבון רבי אבין°,שלא יהא כעובד בו עבודה בחייו, שמגדלו לצורך עשית כלי. רבי יוסטא בר שונם רבי יוסטא בר שונם° אמר, כיוון שמחירן יקר ונקנים מעט מעט , גזרו עליהן שלא ירעו אותן עדרים עדרים ויבא לידי מעילה . אמר רבי מנא רבי מנא°, כל עמא מודיי, מינפוח _{לעשות נקב ברגל ולנפח העור כדי שיתנתק מהבשר} שרי, למיחבוט להכות על העור שיפרד לגמרי מהבשר מהו? מחלוקת רבי חייה רבה רבי חייא רבה° ורבי שמעון ברבי רבי שמעון ברבי°. חד אמר אסור, וחורנה אמר מותר. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° כל עמא מודיי למיחבוט אסור. למינפוח, מחלוקת רבי חייה רבה רבי חייא רבה° ורבי שמעון ברבי רבי שמעון ברבי°. חד אמר אסור וחורנה אמר מותר:

ירושלמי ביצה, פרק ג, הלכה ז

מתני’: ^ג_כזאין משחיזין את הסכין, אבל משיאה על גבי חבירתה. לא יאמר אדם לטבח ^ג_כחמכור לי בדינר בשר. אבל שוחט, והן מחלקין ביניהן:

גמ’: אין משחיזין את הסכין אבל משיאה על גבי חבירתה. אמר רב חסדא רב חסדא°, ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי היא, שמתיר אפילו מכשירי אוכל נפש. ואף הוא מצריך שיעשה בשינוי , אמר רב יהודה רב יהודה° בשם שמואל שמואל (אמורא)°, דברי הכל היא, במשנה מדובר שאינו משיאה על חברתה כדי לחדדה אלא כדי להעביר שמינונית שעליה

ירושלמי ביצה, פרק ג, הלכה ח

מתני’: אומר אדם לחנוני ^ג_כטמלא לי כלי זה, אבל לא במידה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, אם היה כלי של מידה, לא ימלאנו. מעשה ב°שאול בן בטנית אבא שאול בן בטנית, שהיה ממלא את מדותיו מעיום טוב ונותנן ללקוחות ביום טוב. °אבא שאול אבא שאול אומר, אף במועד עושה כן. וחכמים אומרים, אף בחול עושה כן מפני

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

15 ג_טו מיי' פ"ב מהל' יום טוב הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' תקי"ח סעיף ו':

16 ג_טז מיי' פ"ב מהל' יום טוב הלכה ט"ז:

17 ג_יז מיי' פי"ד מהל' טומאת צרעת הלכה ה':

18 ג_יח טור ושו"ע או"ח סי' תצ"ז סעיף י"ז:

19 ג_יט מיי' פ"ד מהל' יום טוב הלכה י"ט, טור ושו"ע או"ח סי' ת"ק סעיף א':

20 ג_כ מיי' פ"ד מהל' יום טוב הלכה י"ט, טור ושו"ע או"ח סי' ת"ק סעיף א':

21 ג_כא מיי' פ"א מהל' בכורות הלכה י"ח, טור ושו"ע יו"ד סי' ש"ו סעיף י':

22 ג_כב טור ושו"ע או"ח סי' ת"ק סעיף ב':

[ע"ב]

23 ג_כג מיי' פ"ד מהל' יום טוב הלכה כ', טור ושו"ע או"ח סי' ת"ק סעיף ב':

24 ג_כד מיי' פ"ד מהל' יום טוב הלכה כ', טור ושו"ע או"ח סי' ת"ק סעיף ב':

25 ג_כה מיי' פ"ג מהל' יום טוב הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' תצ"ט סעיף א':

26 ג_כו טור ושו"ע יו"ד סי' ש"ז סעיף א':

27 ג_כז מיי' פ"ד מהל' יום טוב הלכה ט', טור ושו"ע או"ח סי' תק"ט סעיף ב':

28 ג_כח מיי' פ"ד מהל' יום טוב הלכה כ"א, טור ושו"ע או"ח סי' ת"ק סעיף א':

29 ג_כט מיי' פ"ד מהל' יום טוב הלכה כ"א, טור ושו"ע או"ח סי' תקי"ז סעיף ג', טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ג סעיף א':

-----------------------------------דף טז

ירושלמי מאיר ביצה טז

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף טז עמוד א] מיצוי המדות:

גמ’: תנן, אומר אדם לחנוני מלא לי כלי זה, אבל לא במידה. מאי , אבל לא במידה ? אמר רב חונה רב הונא°, אף בכלי של מידה מותר ובלבד שלא ימלא, אלא או חסר או יתר. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר לזעירה בר חמא זעירה בר חמא°, ^ג_למלי לי ההן מנא כלי זה, ולמחר אנן מכילין ליה נמדוד אותו. תני מעשה ב°רבי אלעזר בי רבי צדוק רבי אלעזר ברבי צדוק ו°אבא שאול בן בטנית אבא שאול בן בטנית, שהיו חנוונים בירושלים, והיו ממלין מידותיהן מערב יום טוב, ונותנין אותן ללקוחות ביום טוב. רבי חנינה בן עקביה רבי חנינה בן עקביה° אומר, אף בחולו של מועד היו עושין כן מפני מיצוי המידות. אף הוא כנס שלש מאות חביות, וחבירו כינס שלש מאות חביות מהשאריות של מצוי המידות, והביאום לחכמים לשאול מה לעשות בהם. אמרו להן חכמים, לא הייתם צריכין לעשות כן _{שהקונה כבר מחל עליהן}, אלא הואיל והחמרתם על עצמכם, יעשה בהן צורכי ציבור. פעם אחת חלה °אבא שאול בן בטנית אבא שאול בן בטנית , ונכנסו רבותינו לבקרו, אמר לון, אתון חמון הדא ימינא בואו ראו יד ימין זו דהוות מכילה בקושטא שהייתה מודדת ביושר. אמר רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°, מאן דאמר דרחמנא וותרן, יתוותרון בני מעוי. אלא מאריך רוחיה וגבי דידיה. אמר רבי אחא רב אחא°, כתיב (תהלים נ', ג') וסביביו נשערה מאד. מדקדק עמהן כחוט שערה. אמר רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°, לא מטעם הזה _{אין ללמוד מכאן, כיוון שהפסוק כפשוטו. שהקדוש ברוך הוא מתגלה בסערה} אלא מדכתיב (תהלים פ"ט, ח') ונורא על כל סביביו. מוראו על הקרובים יותר מן הרחוקים

ירושלמי ביצה, פרק ג, הלכה ט

מתני’: אומר אדם לחבירו ^ג_לאתן לי ביצים ואגוזים במניין, שכן דרך בעל הבית להיות מונה בתוך ביתו:

גמ’: תני אומר הוא אדם לחבירו, תן לי כלה _{מידה מדויקת} של תבלין, שכן בעל הבית דרכו להיות נותן כלה של תבלין בתוך תבשילו שלא יקדיח תבשילו

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

30 ג_ל מיי' פ"ד מהל' יום טוב הלכה כ"א, טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ג סעיף ב':

31 ג_לא מיי' פ"ד מהל' יום טוב הלכה כ"ג, טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ג סעיף ג', טור ושו"ע או"ח סי' תקי"ז סעיף א':

[ע"ב]

הדרן עלך פרק אין צדין