ביאור:יהושע יב ו
יהושע יב ו: "מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הִכּוּם, וַיִּתְּנָהּ מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה יְרֻשָּׁה לָראוּבֵנִי, וְלַגָּדִי, וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע יב ו.
ראו: תאור השטח שכבש משה בעבר הירדן המזרחית.
ראו: מפת העמים באזור.
וַיִּתְּנָהּ מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה יְרֻשָּׁה לָראוּבֵנִי, וְלַגָּדִי, וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה[עריכה]
משה ובני ישראל רצו להכנס לארץ המובטחת מהמזרח, כדי לא לעבור בארץ פלישתים. אלוהים אסר על משה להתקיף את האדומים והמואבים כי אלוהים נתן להם את ארצם לירושה. סיחון מלך חשבון עמד בין המואבים לאדומים, ולבני ישראל לא היתה אלא לעבור בארצו (במדבר כא יג). משה ביקש מסיחון רשות לעבור בארצו, והבטיח לא לגרום נזק (במדבר כא כב). סיחון סרב. בני ישראל התקיפו וניצחו את סיחון מלך האמורים. כאשר עוג מלך הבשן שמע שסיחון במצוקה הוא יצא למלחמה בבני ישראל (במדבר כא לג), וכך גם הוא הובס.
כך כל ממלכות האמורים בעבר הירדן המזרחית נפלו בידי בני ישראל.
כיוון שלראובן, גד וחצי מנשה היו עדרי צאן גדולים, הם העדיפו להשאר בעבר הירדן ולא להכנס לסכסוכים עם בני ישראל שנכנסים לארץ המובטחת כדי להיות עובדי אדמה (במדבר לב א).
משה הסכים בתנאי שהם ישלחו חלק מהצבא שלהם לעזור בכיבוש הארץ לכל שאר השבטים, והם הסכימו (במדבר לב יז).
עכשו העורך מסכם את המלחמות, ואת חלוקת הארץ לשבטים - ראובן, גד וחצי מנשה קיבלו את נחלת האמורים בעבר הירדן המזרחית.
בהמשך נלמד:
- שבני רחל לקחו לעצמם את צפון הארץ, אזור פורה וגשום יותר - זה הביא לאובדנם כאשר אשור התקיפה אותם ראשונים, הגלתה אותם לאשור, והביאה זרים לארצם, כך שלא יהיה להם ארץ לשוב. כך אבדו עשרת השבטים שנאספו סביב שבט אפרים.
- שבני לאה לקחו לעצמם את דרום הארץ, אזור מדברי ויבש יותר, כך שיש לו פחות ערך לכיבוש. רוב בני לאה הצטרפו לשבט יהודה וביחד עם בנימין הם החזיקו את ממלכת יהודה.