ביאור:יהושע ז ג
יהושע ז ג: "וַיָּשֻׁבוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: אַל יַעַל כָּל הָעָם, כְּאַלְפַּיִם אִישׁ אוֹ כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ יַעֲלוּ וְיַכּוּ אֶת הָעָי, אַל תְּיַגַּע שָׁמָּה אֶת כָּל הָעָם, כִּי מְעַט הֵמָּה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ז ג.
אַל תְּיַגַּע שָׁמָּה אֶת כָּל הָעָם, כִּי מְעַט הֵמָּה[עריכה]
כְּאַלְפַּיִם אִישׁ אוֹ כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ יַעֲלוּ וְיַכּוּ אֶת הָעָי[עריכה]
המרגלים ראו את הכבוד הגדול שקיבלו המרגלים של יריחו, שזכו שיהושע יקרא להם "מַּלְאָכִים" (ביאור:יהושע ו יז), ונתן להם רשות לפקוד על הצבא והקצינים בזמן שהם מגינים על רחב ומשפחתה.
עכשו, במקום לספק מידע, המרגלים עושים החלטות צבאיות: "כְּאַלְפַּיִם אִישׁ אוֹ כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ יַעֲלוּ וְיַכּוּ אֶת הָעָי"
- הם לא אמרו את גודל העיר וחומותיה.
- הם לא אמרו את מספר הלוחמים, ואנשים שמוכנים להלחם עד מוות.
- הם לא למדו את הנשק שנמצא בידי אנשי העי, ואיך נלחמים בו.
- הם לא למדו האם האנשים מפחדים להלחם או מוכנים להתקיף.
הם חשבו שגם הפעם מלך העי יסגור את העיר, אלוהים יפיל את החומות, רוב החיילים ימותו או יפצעו על החומה, ומספר קטן של לוחמים יהרוג את אנשי העיר.
המרגלים מגזימים שאפילו אלפים חיילים יספיקו, ורק ליתר בטחון הם ממליצים לשלוח שלושת אלפים.
יהושע נכנס ללחץ. אם הוא ישלח יותר חיילים:
- הוא יראה שהוא לא מאמין להם,
- הוא יראה שהוא לא מאמין בחוזק חייליו.
- הוא יראה שהוא לא מאמין באלוהים.
- הוא יטריח את כל העם ללא סיבה, וכולם יתמרמרו עליו, ויזלזלו בכוחו וביכולת המחשבה שלו.
- יהושע ילמד נסיון קשה - אל תאמין למרגלים שבמקום לספק מידע, מספקים מסקנות.
אַל תְּיַגַּע שָׁמָּה אֶת כָּל הָעָם, כִּי מְעַט הֵמָּה[עריכה]
המרגלים לא למדו ולא הבינו שאנשי העי, היושבים בראש גבעת טרשים מלאה אבנים, ישתמשו בקלע.
אנשי העי היו אמיצים, כי לא היה צבא שעמד נגדם באשר הם מורדים עליהם גשם של אבנים, שעפות במהירות של 150 קמ"ש. כך גם אנשי שבט בנימין נלחמו בבני ישראל בגבעה, וגרמו להם לברוח למרות שהם היו פי כמה וכמה יותר לוחמים (ביאור:שופטים כ טז), וכך דוד הנער חיסל בקלות מרחוק את גולית הענק (שמואל א יז מט).
במקום לעשות החלטות המבוססת על התקדמות הצבא, המרגלים מאפשרים לעם להתעצל ולזלזל באנשי כנען.
- כאשר צבא בא בכוח רב ביותר, אפילו מעל הנדרש, ונערך במבנה מאיים שמונע כל אפשרות התקפה נגדית ומחסל מקורות וקווי אספקה, האויב מוותר, בורח ונכנע, וכך המלחמה נגמרת עם מספר נמוך של אבדות.
- כאשר חוסכים בכוח, המלחמה נעשית קשה והאבדות יכולות להיות כבדות בחיילים, ציוד ומורל, כפי שאמר פלוטרכוס בניצחון פירוס - "עוד נצחון כזה ואבדנו".