ביאור:הציווי על חוה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

8. האם גם על האישה נאסר לאכול מן העץ? ואם כן – מדוע לא נזכר?

8.

לא: היא לא היתה בזמן הציווי. היא נענשה רק על כך שהחטיאה את אדם. והעונש היה 'מידה כנגד מידה' – היא שכנעה את אדם לשמוע בקולה ולכן בעתיד "ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך".

כן: המצווה מחייבת את אדם ואת כל צאצאיו, וגם את חווה שנוצרה מצלעו. חווה היתה חלק מגופו של האדם בזמן שהוא נצטווה, כמו שכתוב " " "ויקרא את שמם אדם ביום הבראם" " ". וחוץ מזה – לא הגיוני שה' התכוון שלאישה תהיה 'דעת טוב ורע' ולאדם לא (אמור להיות שוויון! (?) ).

ברור שהאישה שמעה על הציווי; השאלה היא רק אם זה היה ציווי ישיר מה' או ציווי עקיף מהאדם. הגיוני שזה היה עקיף כי הציווי שבפיה לא היה זהה למקור [ע' רש"י: האישה חשבה שגם מי שנוגע בעץ מת מייד, למרות שה' אמר שרק אם הם יאכלו מהעץ הם ימותו].

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של מחברים שונים שפורסם לראשונה בנח"ת שבת אדר נ"ט וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 1999-03-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/hciwuy_al_xwa