ביאור:הכאת המן

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


מדוע נהגים להכות את המן כשמזכירים את שמו במגילה?

במדרש מסופר על רב שכשהיו קוראים את שמו של המן היה אומר: "ארור המן וארורים בניו" כדי לקיים את הפסוק "ושם רשעים ירקב" (משלי י,ז). מכאן נתגלגל הנהג לתת ביטוי בפועל לארור שאמר רב ולהרעיש כשקוראים "המן".

רמז לכך אפשר למצא גם בפסוק שעוסק במלקות: "והיה אם בן הכות הרשע" (דברים כה, ב), שסופי שלושת המילים הראשונות שלו מרכיבות את המילה המן.

למה ברעשנים[עריכה]

נס פורים התרחש בזכות ההתעוררות שהייתה בקרב היהודים בשושן: מרדכי הנהיג צום, וגם אסתר צמה שלושה ימים. התעוררות זאת מרומזת ברעשן שמסובבים אותו מלמטה.

בחנוכה הנס היה מלמעלה, ע"י ניסים על טבעיים, ולכן מסובבים את הסביבון מלמעלה.


מקורות[עריכה]

עלון "מסביב לשולחן" לפרשת תצוה, תשס"ז