ביאור:בראשית מה ט
בראשית מה ט: "מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכָל מִצְרָיִם רְדָה אֵלַי אַל תַּעֲמֹד."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מה ט.
ראו: נאום יוסף
וַעֲלוּ אֶל אָבִי ... רְדָה אֵלַי[עריכה]
רש"י מסביר שיוסף התנהג בכבוד לארץ המובטחת: עולים אליה, ויורדים ממנה - היא מעל כל הארצות.
מַהֲרוּ ... אַל תַּעֲמֹד[עריכה]
יוסף מתרגש. יש עוד חמש שנים לרעב, והוא לא ראה את אביו כ-22 שנים.
יוסף חושש שאביו ימות לפני שהוא יברך אותו ואת בניו. יוסף חושש שבניו לא יצורפו למשפחת בני-ישראל וברכתם.
כשם שפרעה החזיק אותו בכלוב זהב, כך יוסף רוצה להחזיק את אביו בכלוב זהב, קשור אליו, בשליטתו.
שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכָל מִצְרָיִם[עריכה]
- לאחים הוא אמר: "לְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ, וּמֹשֵׁל, בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (ביאור:בראשית מה ח)
- לאחים הוא אומר להגיד לאביו: "שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכָל מִצְרָיִם" ולא מושל, וגם לא מזכיר את פרעה.
סביר שהאחים הבינו שאת מה שהוא אמר להם, הם לא יגידו ליעקב. רק מה שהוא אמר לאביו הם יגידו ליעקב.
אדון ומושל הם מלים דומות וגם שונות:
- אדון: תואר כבוד לכל איש, אדם שמתנהג במסגרת החוק והכבוד, אדם אחראי לאחרים בפיקוחו.
- מושל: תואר של פיקוד ושלטון, נציב, אדם שהחוק בידיו כרצונו, אדם המחזיק אחרים בשלטון ללא גבול.
כמובן יש חפיפה בין אדון ומושל, ויוסף נותן לעצמו לשתמש בכוח שבידיו בהתאם לנסיבות. יוסף הוריד בכוחו כדי לא להפחיד את יעקב או ליצור רושם מוטעה שיוסף הוא מלך מצרים.