ביאור:בראשית מד ה
בראשית מד ה: "הֲלוֹא זֶה אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בּוֹ וְהוּא נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ בּוֹ הֲרֵעֹתֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מד ה.
יוסף ובדיחותיו[עריכה]
מה יוסף עשה?[עריכה]
- בפעם הראשונה כאשר האחים קנו אוכל נאמר: "וַיְצַו יוֹסֵף: וַיְמַלְאוּ אֶת כְּלֵיהֶם בָּר, וּלְהָשִׁיב כַּסְפֵּיהֶם אִישׁ אֶל שַׂקּוֹ" (ביאור:בראשית מב כה). האחים גילו כסף בשק אחד, נבהלו ומהרו הביתה.
- כשהאחים חזרו וסיפרו שהיתה טעות והם לא שילמו, משרתו של יוסף ענה להם: "אֱלֹהֵיכֶם וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם, כַּסְפְּכֶם בָּא אֵלָי" (ביאור:בראשית מג כג). פלא פלאים. האחים לא התנגדו ולא צחקו על הטענה הזאת והסכימו בשתיקתם.
- עכשו יוסף מצוה בשנית למשרתו להחזיר את ה"כֶּסֶף אִישׁ בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ" (ביאור:בראשית מד א). לא ברור למה האחים לא בדקו את השקים לפני שהם יצאו כדי לא להסתבך בגנבה בשנית.
- יוסף גם ציוה "וְאֶת גְּבִיעִי, גְּבִיעַ הַכֶּסֶף, תָּשִׂים בְּפִי אַמְתַּחַת הַקָּטֹן" (ביאור:בראשית מג ב). לא ברור איך יוסף חשב שהוא יוכל לטעון שבנימין גנב את הגביע, כאשר הוא שותה בגביעו בזמן הארוחה, ומשרתיו לא דיווחו שהגביע נעלם בסוף הארוחה.
- יוסף אמר למשרתו לעצור את האחים ולהאשים אותם "לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה" (ביאור:בראשית מג ד) וסיים ב"הֲרֵעֹתֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם". המשרת הזכיר את הגביע כמכשיר לניחושים, אבל אין רמז לגנבת הגביע.
אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בּוֹ[עריכה]
המשרת תאר את הכלי ככלי "אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בּוֹ", ניתן להבין שהאחים ידעו שמדובר בכוס או גביע. במצרים עשו כוסות מזכוכית, כסף, זהב, שנהב ועוד. המשרת לא אמר ממה הכלי היה עשוי, אבל האחים אמרו: "וְאֵיךְ נִגְנֹב מִבֵּית אֲדֹנֶיךָ כֶּסֶף אוֹ זָהָב" (ביאור:בראשית מד ח), כלומר האחים הסתכלו על הכלי רק כערכו בכסף וזהב ולא ככלי בעל יכולת פלאית. האחים הורידו בערכו של הכלי.
וְהוּא נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ[עריכה]
- המשרת הודיע לאחים שהשליט משתמש בכוסו כדי לנחש.
יוסף מלגלג על אחיו ושואל אותם: בפעם האחרונה זרקתם מכשף לבור, ייתכן שאתם רוצים לזרוק גם אותי לבור?
יוסף כבר הראה להם שקורים ניסים סביבו, ואלוהים מחלק מטמונים.
ובכלל מה אלו השטויות שאדם מנחש בכוסו? האם אתם מאמינים לזה?
ואיך העזתם לעשות לי רע אחרי כל הטוב שעשיתי לכם?
אם אני קוסם, אז איך לא הרגשתי מוקדם שאתם תעשו לי רעה?
ואם יש לי כוח פלא, וכוס הרואה את העתיד, למה אני שולח את משרתי ולא מביא אותכם באויר?
ואם הכוס הזאת היא יחודית ונדרשת כדי לנחש את העבר והעתיד, אז לאחר שיוסף איבד את השליטה בה, איך הוא ידע שהאחים גנבו את הכוס הזאת?
רמזים רבים: אני מסובב אותכם - אני המכשף שלכם - אני יוסף אחיכם[עריכה]
האחים היו כל כך המומים שהם לא חשבו מה באמת קורה כאן, ושצוחקים עליהם.
הֲרֵעֹתֶם[עריכה]
יוסף לא הגדיר את הרע שהם עשו. הוא נותן לאחים הזדמנות להודות או להכחיש כל ההאשמה אפשריות, וזה יאפשר לו לדרוש לעשות חיפוש.
כאשר המשטרה משתמשת בטריק הזה, עדיף לשתוק ולחכות שהשוטרים יגידו מה הבעיה, אחרת העצור יגלה להם חטאים שהשוטרים בכלל לא ידעו אודותם.
יוסף למעשה לא שיקר. האחים עשו לו רעה לפני שנים רבות ללא הצדקה, אלא רק מתוך שנאה (ביאור:בראשית לז ה) וקנאה (ביאור:בראשית לז יא).
האחים הגיבו כאילו שהמשרת טוען שהם לא שילמו עבור האוכל או גנבו כסף או זהב מארמון השליט (ביאור:בראשית מד ח).
האחים היו שיכורים ואף אחד לא יכול לטעון שהוא בטוח שאח אחר, או אפילו הוא עצמו, לא שם דבר זה אחר בכיסו.