ביאור:בראשית כז כו
בראשית כז כו: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו יִצְחָק אָבִיו גְּשָׁה נָּא וּשְׁקָה לִּי בְּנִי."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כז כו.
גְּשָׁה נָּא וּשְׁקָה לִּי בְּנִי[עריכה]
לאחר שיצחק גמר לאכול ולשתות יין, הוא ביקש מבנו: "גְּשָׁה נָּא ושְּׁקָה לִּי בְּנִי". יצחק רצה שבנו יתקרב אליו. מה היתה מטרתו של יצחק בבקשתו?
- יצחק עשה ניסיון אחרון לוודא שהאיש שלפניו הוא עשו: הוא ניסה להריח אותו.
- ייתכן שעשו נהג לנשק את אביו בצורה מסוימת, ויצחק רצה לוודא שהאיש שלפניו ינשקהו כמו עשו.
- יצחק ביקש תודה מראש עבור הירושה שהוא עמד לתת לבנו.
- יצחק הזמין והרשה לבנו לתת לו כבוד אב ולנשק את ידו.
נשיקה מראה על קרבה גדולה ואהבה. יצחק האמין שעשו הוא איש טוב והגון. למעשה יצחק התכוון לתת לעשו רק בעלות על יעקב. הוא לא התכוון להעביר את כל רכושו לעשו, כך שבמותו יהיה לו רק בן אחד, עשו, שירש את כל הרכוש.