ביאור:בראשית כג כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית כג כ: "וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְאַבְרָהָם לַאֲחֻזַּת קָבֶר מֵאֵת בְּנֵי חֵת."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כג כ.

לַאֲחֻזַּת קָבֶר[עריכה]

וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ[עריכה]

"וַיָּקָם אַבְרָהָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ" (ביאור:בראשית כג ג) - משמעות הפועל כאן היא של פעולה פיסית: אברהם קם ועמד.
"וַיָּקָם אַבְרָהָם ויִַּשְׁתַּחו לְּעַם הָאָרֶץ" (ביאור:בראשית כג ז) - גם כאן המשמעות היא של פעולה פיסית.
"וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן" (ביאור:בראשית כג יז) - נהיר שמשמעות הפועל כאן שונה ושהוא מציין העברת בעלות. רש"י אומר: "תקומה היתה לו שיצא מיד הדיוט ליד מלך", וגם "לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה" (ביאור:בראשית כג יח).

גם בפסוקנו הפועל "יקם" מציין כקנייה מתקיימת, קניה שמתקיימת לצמיתות.

הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה[עריכה]

אברהם היה צריך אחוזת קבר למשפחתו והמערה שבשטחו של עפרון הספיקה לצרכיו (למרות שהוא היה חייב לקנות גם את השדה. לא נראה שאברהם השתמש בשדה והפך מרועה צאן לעובד אדמה. לכן או שהשדה נשאר פרא או שעפרון המשיך להשתמש בשדה, ועפרון המשיך לעבד את השדה ולהנות מהיבולים.

מֵאֵת בְּנֵי חֵת[עריכה]

אדם יכול להעביר בעלות רק על מה ששייך לו. בני חת בזמן ההוא שלטו על המערה והשדה אשר ב-"שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל פְּנֵי מַמְרֵא הִוא חֶבְרוֹן, בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" (ביאור:בראשית כג יט). למרות שכל כנען הובטחה לו ולזרעו, אברהם עשה מאמץ לקנות את המערה כאחוזת קבר. רק בני חת היו ערבים לכך שהחלקה נקנתה על ידי אברהם לפי חוקיהם.