ביאור:בראשית יט יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית יט יז: "וַיְהִי כְהוֹצִיאָם אֹתָם הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ וְאַל תַּעֲמֹד בְּכָל הַכִּכָּר הָהָרָה הִמָּלֵט פֶּן תִּסָּפֶה."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יט יז.


מסלול הבריחה[עריכה]

הַכִּכָּר[עריכה]

"ויִַּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו ויַַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה לִפְנֵי שַׁחֵת יְהוָה אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה כְּגַן יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בֹּאֲכָה צֹעַר.” (ביאור:בראשית יג י). כלומר, ככר הירדן נמצאת מצפונו של ים המלח. נהר הירדן הביא מים מתוקים רבים לאזור. מכאן שהאזור בו בחר לוט לגור היה מצפון לים המלח באזור יריחו בצד המערבי או המזרחי של הירדן.

הָהָרָה[עריכה]

האם מדובר במדבר יהודה או בהרי אדום והרי מואב?
כשלוט ברח לא נאמר שהוא חצה את הירדן, והוא לבטח לא ברח לגור במדבר יהודה הצחיח. לכן לוט ברח לעבר נהר הירדן, המקום שבעתיד יתגוררו בו בני מואב ובני עמון. לוט עבר לגור במערה, אולם הוא חי שם ברווחה עם מספיק יין לשתיה. בחפירות פטרה רואים שאנשי העיר חצבו מערות בהר שהיו כמו בתים מהודרים. ייתכן שבמערה כזו ובאזור ההוא לוט ובנותיו עברו להתגורר.

המרחק[עריכה]

בעייני המלאכים המרחק היה קצר מספיק להליכה רצופה ומהירה של מספר שעות. לוט חשב שזה יהיה מאמץ גדול מדי עבורו, ואולי הוא יצטרך לעמוד לנוח ובכך יעבור על הוראת המלאכים. לכן לוט ביקש חניית ביניים בצוער, ואחר כך הוא ימשיך בדרך אל ההר.

התהליך - אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ וְאַל תַּעֲמֹד[עריכה]

שני תנאים:

  • אל תביט אחריך.
  • אל תעמוד.

כלומר, לך בקו ישר החוצה מסדום לכיוון ההר, על תעצור ואל תתמהמה, אל תחשוב לחזור ואל תתגעגע. המקום הזה ימחק כלא-היה.