ביאור:בראשית טז י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית טז י: "וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֵךְ וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית טז י.

הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֵךְ[עריכה]

(אילן סנדובסקי)
לאלוהים היה מאוד חשוב שהגר תחזור למחנה של אברם. המלאך היה מודע לכך שהגר סובלת, אך הוא בכל-זאת דרש ממנה שתשוב לשרי: "שׁובִּי אֶל גְּבִרְתֵּךְ, וְהִתְעַנִּי, תַּחַת יָדֶיהָ" (ביאור:בראשית טז ט). המלאך לא הבטיח להגר שהעינויים יפסיקו, להפך, הוא הודיע שהם ימשכו, אבל הוא גם סיפר לה על הבטחת אלוהים להרבות את זרעה במידה שתחליט לחזור, "הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֵךְ וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב".

כשפחה היו להגר 2 אפשרויות:

  • לברוח - אפשרות זו תביא לכך שהיא ובנה יהפכו לעבדים נמלטים, מצב שעלול להסתיים בעבדות חדשה או במוות במדבר.
  • לחזור - אפשרות זו תביא לכך שהיא ובנה יישארו עבדים במחנה אברם, אבל לפי חוק חמורבי מספר 171, במות אברם הם יצאו לחופשי. ואם אברם יכיר בבנו, ולא יגרש אותו, אז הבן הזה ירש אותו שווה עם שאר הבנים.

הגר שמעה שאם היא תחזור יולד לה בן שיהיה לעם גדול מאוד. אין ספק שלחזור היה עדיף מאשר לברוח.

שרה והגר קיבלו ברכות ממלאכים:[עריכה]

  • הגר: "הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֵךְ וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב. הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן, וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל, כִּי שָׁמַע יְהוָה אֶל עָנְיֵךְ. וְהוּא יִהְיֶה, פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל, וְיַד כֹּל בּוֹ; וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו, יִשְׁכֹּן" (ביאור:בראשית טז יב).
  • שרה: "שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה בֵן, לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ" (בראשית יח י).

אומנם, בשונה מהגר ששמעה את הברכה מפי המלאך, ברכת שרי ניתנה לאברם: "ובֵּרַכְתִּי אֹתָהּ, וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן; ובֵּרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם, מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיו"ּ (ביאור:בראשית יז טז). ייתכן מאוד שאברם לא סיפר על הודעת אלוהים שיוולד לה בן בשם יצחק, עד שהמלאך הודיע לה והיא צחקה בקירבה.
לסיכום, בניגוד לשרי, הגר זכתה לדבר עם המלאך ולשמוע מפיו על הברכה הגדולה מאוד שהוענקה לה.

למה בורך ישמעאל?
ישמעאל בורך כדי שהגר תחזור לאברם ותלד לו בן. המטרה היתה שיתאפשר לאברם להתאמן על ישמעאל ולחנך ילד טוב, כך שאחר כך הוא יהיה מוכן לגדל את יצחק להצלחה ואמונה באלוהים.

ברכת ישמעאל[עריכה]

הברכה שאברהם קיבל לזרעו: "כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה, לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֲךָ, עַד עוֹלָם. וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ, כַּעֲפַר הָאָרֶץ: אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ, לִמְנוֹת אֶת עֲפַר הָאָרֶץ גַּם זַרְעֲךָ, יִמָּנֶה" (ביאור:בראשית יג טז) כוללת ריבוי ילדים וארץ כנען. הברכה לישמעאל, שנאמרה להגר, לא כללה את כנען. הגר סיפרה את ברכת המלאך ואת שמו של התינוק, ומכאן אברם היה יכול להבין שברכת אלוהים לו ולזרעו לא תתקיים בישמעאל אלא בזרע אחר. אולם בכל זאת אברם חשב שאין לו צורך בבן משרה בדברו לאלוהים: "לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ" (ביאור:בראשית יז יח), והוא קיווה שאלוהים פשוט יוסיף את כנען לישמעאל והכל ישוב לסדרו.

מקורות[עריכה]

נלקח בחלקו מ-"ראש השנה: ישמעאל ילד לתרגול?" סנדובסקי - sendowski , אילן - ilan. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. 11/08/2010 http://www.articles.co.il/article/77458