ביאור:בנייה במקדש - בשנת היובל?

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בתנ"ך מתוארים חמישה אירועים של בנייה או שיפוץ בבית המקדש:

בימי שלמה, (מלכים א ו א): "וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל, וַיִּבֶן הַבַּיִת לה'"
בימי יהואש, (מלכים ב יב ז): "וַיְהִי בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יְהוֹאָשׁ לֹא חִזְּקוּ הַכֹּהֲנִים אֶת בֶּדֶק הַבָּיִת. וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ יְהוֹאָשׁ לִיהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וְלַכֹּהֲנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מַדּוּעַ אֵינְכֶם מְחַזְּקִים אֶת בֶּדֶק הַבַּיִת וְעַתָּה אַל תִּקְחוּ כֶסֶף מֵאֵת מַכָּרֵיכֶם כִּי לְבֶדֶק הַבָּיִת תִּתְּנֻהוּ..."- ולאחר שנאסף מספיק כסף - מלכים ב יב יב: "וְנָתְנוּ אֶת הַכֶּסֶף הַמְתֻכָּן עַל יד[יְדֵי] עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה הפקדים[ בֵּית ה' וַיּוֹצִיאֻהוּ לְחָרָשֵׁי הָעֵץ וְלַבֹּנִים הָעֹשִׂים בֵּית ה'".
בימי חזקיהו, (דברי הימים ב כט ג): "הוּא בַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה לְמָלְכוֹ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן פָּתַח אֶת דַּלְתוֹת בֵּית ה' וַיְחַזְּקֵם".
בימי יאשיהו, מלכים ב כב ג: " "וַיְהִי בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ שָׁלַח הַמֶּלֶךְ..." "לְחַזֵּק בֶּדֶק הַבָּיִת" " ( פירוט ).
את בית המקדש השני התחילו לבנות פעמיים, פעם אחת בימי כורש, (עזרא ג א): "וַיִּגַּע הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּעָרִים וַיֵּאָסְפוּ הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד אֶל יְרוּשָׁלִָם. וַיָּקָם יֵשׁוּעַ בֶּן יוֹצָדָק וְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים וּזְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל וְאֶחָיו וַיִּבְנוּ אֶת מִזְבַּח אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לְהַעֲלוֹת עָלָיו עֹלוֹת כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים", ופעם שניה בימי דריוש, חגי א יד: " "וַיָּעַר ה' אֶת רוּחַ זְרֻבָּבֶל בֶּן שַׁלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶת רוּחַ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶת רוּחַ כֹּל שְׁאֵרִית הָעָם וַיָּבֹאוּ וַיַּעֲשׂוּ מְלָאכָה בְּבֵית ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵיהֶם," "בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ בַּשִּׁשִּׁי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ" ".

ישנה השערה ( Sabbatical, Jubilee, and the Temple of Solomon / Lee Casperson, 2003 ) , שכל הבניות והשיפוצים נעשו בשנת יובל:

בשנה זו, החקלאים היו חופשיים מעבודת האדמה (כמו בשמיטה), וגם העבדים השתחררו והיו פנויים להעסקה בעבודות ציבוריות.
בנוסף, זו שנה חגיגית המתאימה למבצעים חגיגיים כמו בניית מקדש; גם בעמים אחרים היה נהוג להתחיל בבניית מקדשים באירועים חגיגיים.
בספר היובלים מתוארת שרשרת של יובלים המובילה מבריאת העולם לבניין המקדש: "(לט) ויקח מלאך הפנים ההולך לפני מחנה בני ישראל את לוחות חלוקת השנים מהחל היצירה. (מ) לוחות השבועים והיובלים על פי התורה והעדות, שנה בשנה כמספרה, והיובלים לפי השנים, מיום הבריאה החדשה בעשות שמים וארץ וכל יקומם, וצבא השמים וכל בריאת הארץ. (מא) עד ברוא מקדש ה' בירושלים במכון הר ציון, וכל מאורי אור יתחדשו לקדושה לשלום ולברכה לכל בחירי ישראל, להיות כן מיום ההוא כל ימי השמים על הארץ" (יובלים א39-41) , אם כי, לא ברור אם הכוונה למקדש שכבר נבנה, או למקדש העתידי.
ב"סדר עולם" נאמר בפירוש, ששלמה התחיל לבנות את המקדש בשנת יובל (סדר עולם רבא טו) .
דוד ביצע הכנות נרחבות לבניית בית המקדש, ובכל זאת, לאחר מותו הבנייה לא התחילה מייד אלא רק בשנת 4 למלכות שלמה; אפשר להסביר זאת ברצונו של שלמה לדחות את התחלת הבניה לשנת היובל.

כדי לבדוק את ההשערה, נעיין ב טבלת המלכים , תוך תרגום התאריכים, המיוחסים לשנת פילוג הממלכה, לתאריכים המיוחסים לשנת יציאת מצרים (ע"י הוספת 516 למספרי השנים):

שלמה התחיל לבנות את המקדש הראשון בשנת 480 ליציאת מצרים.
יואש מלך יהודה מלך 40 שנה, בין שנת 614 לשנת 653 ליציאת מצרים; הוא הציב קופה לשיפוצים בשנת 23 למלכותו, שהיא שנת 636ליציאת מצרים, וביצע את השיפוץ עצמו ברגע שנאסף מספיק כסף. לא כתוב מתי זה היה - כל שנה בין 636 ל-653 באה בחשבון.
חזקיה מלך יהודה עלה לשלטון בשנת 773 ליציאת מצרים, ובאותה שנה התחיל ּלשפץ את המקדש;
את שנת המלכתו של יאשיהו קשה יותר לחשב, כי אין נתונים מקבילים על מלכות ישראל מאותה תקופה; זה היה בערך בשנת 856 ליציאת מצרים. הוא התחיל לשפץ בשנת 18 למלכותו, שהיא שנת 873 ליציאת מצרים.
בניית בית המקדש השני התחילה פעמיים - בשנת 1 לכורש שהיא שנת 960 ליציאת מצרים, ובשנת 2 לדריווש שהיא שנת 980 ליציאת מצרים.

לצורך הבדיקה, נניח ששלמה התחיל לבנות את המקדש בשנת יובל (כמו שנאמר גם בסדר עולם רבא טו) , ונחשב את שנות היובל הבאות בהתאם. נסתמך על הנחתו של קספרסון, שיובל אחד הוא 49 שנים, כי שנת היובל נחשבת לשנה הראשונה בספירת השמיטה הבאה (ישנן גם דעות שיובל הוא 50 שנים, כי שנת היובל עומדת בפני עצמה ואינה נספרת).

אם שנת 480 ליציאת מצרים היא שנת יובל, אז כך גם השנים: 529, 578, 627, 676, 725, 774, 823, 872, 921, 970, 1019:

השיפוץ של יואש לא מתאים לתיאוריה, כי בין 636 ל- 653 אין אף שנה שיכולה להיות שנת-יובל.
אבל השיפוץ של חזקיהו דווקא כן יכול להתאים לתיאוריה - הוא התחיל לשפץ בשנה הראשונה למלכותו, בחודש הראשון, אולם ייתכן שהתחיל למלוך בסוף שנה הקודמת, ולכן החודש הראשון כבר שייך לשנת 774 .
גם השיפוץ של יאשיהו יכול להתאים לתיאוריה, אם נניח שישנו אי דיוק קל בחישובנו לגבי המלכת יאשיהו (למשל בגלל שיאשיהו מלך שנה בחיי אביו וכד'), כך שהשיפוץ שלו היה בשנת 872 .
התחלות הבניה של בית המקדש השני גם-כן לא לגמרי מתאימות לתיאוריה - ההתחלה בימי כורש היא 10 שנים לפני היובל, וההתחלה בימי דריווש היא 10 שנים לאחר היובל.

אם כך, ההשערה מתאימה (עד כדי שנה אחת לכאן ולכאן) ל-2 מתוך 4 אירועים; זה לא הרבה, אבל זה גם לא מעט. וייתכן שאפשר להתבסס על זה כדי לתקן את החישובים שלי במאמר הנ"ל.

לעיון נוסף: תאריכים היסטוריים לשנות השמיטה והיובל / הרב ד"ר אליהו שץ .

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2013-01-13.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/yovl