ביאור:אכזר
מתוך ויקיטקסט
תוכן עניינים |
[עריכה] אכזר = זר לגמרי
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: אכזר
האכזריות מציינת חוסר-רחמים, גם בלשון התנ"ך וגם בלשון ימינו, למשל:
-
-
- (ירמיהו ו כג): "קשת וכידון יחזיקו, אכזרי הוא ולא ירחמו..."
- (משלי יב י): "יודע צדיק נפש בהמתו, ורחמי רשעים אכזרי"
-
נראה לי שהמילה מורכבת משתי מילים: "אך זר", כמו בפסוק:
-
-
- (איוב יט יג): "אחי מעלי הרחיק, וידעי אך זרו ממני"
-
אכזר הוא "אך זר", רק זר; מתנהג כאילו אין כל קשר ויחס בינו לבין האדם הסובל.
חיזוק לפירוש זה - בפסוק:
-
-
- (משלי ה ט): "פן תתן לאחרים הודך, ושנתיך לאכזרי"- "אכזרי" מקביל ל"אחרים".
-
בעוד שהרחמים מציינים הזדהות והשתתפות בצרת הזולת, האכזריות מציינת התנכרות והתעלמות מצרת הזולת - כאילו שמדובר בשני יצורים זרים לגמרי, ולא בשני צאצאים של אדם הראשון.
[עריכה] פירושים נוספים
ע"פ שבי"ל, המילה "אכזר" היתה, במקור, שם של מין נחש:
-
-
- (דברים לב לג): "חמת תנינם יינם, וראש פתנים אכזר"
-
ומכיוון שזהו נחש חסר-רחמים במיוחד, משתמשים במילה זו בהשאלה, לתאר כל אדם שאינו מרחם.
[עריכה] פסוקים נוספים
-
-
- (ישעיהו יג ט): "הנה יום ה' בא, אכזרי ועברה וחרון אף, לשום הארץ לשמה, וחטאיה ישמיד ממנה"
- (ירמיהו ל יד): "כל מאהביך שכחוך אותך לא ידרשו; כי מכת אויב הכיתיך מוסר אכזרי על רב עונך עצמו חטאתיך"
- (ירמיהו נ מב): "קשת וכידן יחזיקו אכזרי המה ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת בבל"
- (איוב ל כא): "תהפך לאכזר לי, בעצם ידך תשטמני"
- (איוב מא ב): "לא אכזר כי יעורנו, ומי הוא לפני יתיצב"
- (משלי יא יז): "גמל נפשו איש חסד, ועכר שארו אכזרי"
- (משלי יז יא): "אך מרי יבקש רע, ומלאך אכזרי ישלח בו"
- (משלי כז ד): "אכזריות חמה, ושטף אף; ומי יעמד לפני קנאה"
- (איכה ד ג): "גם תנין חלצו שד, היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים במדבר"
-
[עריכה] מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-03-25.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:אכזר - זר לגמרי
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
