באר היטב על יורה דעה קלג
סעיף א[עריכה]
(א) לים: (פי' שוחק ומטיל לים) וכתב הט"ז (וסתם ים משמע כל ים) וא"צ ים המלח כמו דצריך גבי פירות לפי שהפירות הם בעין ובסתם ים הולכין ספינות ושמא ימצאם א' ויהנה מהם.
(ב) הקברות: דשם אין עשוי לזרוע כ"כ ב"י הטעם והב"ח פסק דאם נטל שכרו קודם המלאכה שכרו מותר לאחרים והשיג עליו הש"ך ע"ש.
(ג) להחמיר: מיהו לכתחילה ודאי אין להשכיר עצמו או ביתו וכליו לסתם יינם כ"כ הב"י (בשם א"ח).
סעיף ב[עריכה]
(ד) שעיקר: אע"ג דמן הדין יכול להניח עליו לגינו אפ"ה הואיל שאם לא הניח עליו לגינו אינו יכול לומר לו נכה לי משכר הלגין הרי הוא כאילו לא שכרו לכך. ש"ס.
סעיף ג[עריכה]
(ה) כולו: כתב הש"ך ולא מהני הולכת הנאה לים המלח כדלקמן סימן קל"ד דאפשר שאילו הודיעו מתחילה שאינו רוצה להעביר לו אותו חבית שמא לא היה שוכרו כלל.
(ו) פרוטה: כתב הט"ז צ"ע שלא חשיב התנא במשנה פ' הזהב דחשיב שם ה' פרוטות הם היה לו לחשוב גם דבר זה דיין נסך אינו אוסר בפחות משוה פרוטה (ובנה"כ תירץ דתנא ושייר ע"ש).
(ז) חבית: כתב הט"ז בזה א"צ לים המלח אלא יניחנו אצל העובד כוכבים ויקבל השאר משא"כ ברישא דכבר נקרא שם איסור הכל בתערובות.
(ח) ולכתחלה: אפי' אין ביניהם שוה פרוטה. ב"י בשם הרשב"א.
סעיף ד[עריכה]
(ט) ממשכנים: פי' הב"ד יקחו ממנו משכון בעבור הנאתו שיחזיק לו העובד כוכבים טובה על זה וכתב רש"ל קנסא בעלמא הוא עכ"ל הט"ז.
סעיף ו[עריכה]
(י) מיצר: ואף אם העובד כוכבים אומר לו בפירוש שלא יחזיק לו בשביל זה טובה כלל אפ"ה אסור מטעם שרוצה הוא בקיומו עכ"ל הט"ז.