באר היטב על אורח חיים תרסט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א[עריכה]

(א) שמחת תורה:    ולכבוד התורה מותר לרקד בי"ט אבל לגמר מוגמר אסור מהרי"ק וכ"ש דאסור להבעיר פלוו"ר להשמיע קול לשמחה וכן ראיתי שמיחו הגדולים אשר בארץ מ"א. ומ"מ מותר לקבוע פלוו"ר בנר אעפ"י שגורם שהנר יכבה מחמת זה כ"כ הבאר היטב אשר לפני. יחיד שנתמנה בתחלה לחתן תורה ומת לו מת ברגל שחייב להתאבל יכול להפטר ממינוי החתנות ולא ילך אותו היום לבית הכנסת שו"ת דבר שמואל סי' ע"ר. מומר לדת ישמעלים שחזר לדת ישראל ועשה תשובה נכונה ומן אז והלאה בתורת ה' חפצו ונוהג בישרות הולך תמים ופועל צדק ככל אחיו בני ישראל הכשרים יכול להיות חתן תורה. תשובת חכם צבי סימן י"ב.

(ב) כל הנערים:    איתא בירושלמי פ"ה דברכות לא יהיו ב' קורין בתורה א"ר זעירא מפני הברכות משמע דאסור לשנים לברך וצ"ע שעושין כן בש"ת. מ"א. ועיין בתשובת גינת ורדים חא"ח כלל ב' סי' ק"ב מה שערער על מנהג זה. כתב מהרי"ל יש מקומות שנהגו התינוקות סותרים הסוכה ומבערים אותה בש"ת ונותנים טעם להתיר וא"א ז"ל מיח' בידי כשהייתי נער מלסתור בי"ט ד"מ. כתב מי"ט מצאתי על קלף שבחיי כתב למחות לזרוק פירות לנערים אבל יש במדר' שזה היה אומר המן למלך על היהודים א"כ מנהג קדמון הוא ואולי שראה הבחיי בימיו שנוהגין ריקות והוללות ע"כ.