באר היטב על אורח חיים תקסט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א[עריכה]

(א) להשלים:    טעם חילוק בין ציבור ליחיד דציבור כי גזרו תענית לבן מתנה עליהם בכך אבל יחיד דברים שבלבו אינם דברים.

(ב) ונענו:    משמע דוקא שנענו אז א"צ להשלים שצריכים להודות בנפש שביעה וכרס מליאה אבל כשמת צריכין להשלים כיחיד. אבל לבוש ומ"א דעתם דאף כשמת אין הציבור צריכים להשלים.

סעיף ב[עריכה]

(ג) חצות:    ר"ל אפי' אחר חצות וכ"ש קודם חצות.

(ד) להשלים:    ובזה אין שייך לת"ח ורוב ציבור להחמיר אם לא שכבר העריב היום ביותר ועיין עטרת זקנים.