באר היטב על אורח חיים תקמ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א[עריכה]

(א) לחבירו:    דליכא למיחש שם לגנבי.

(ב) בטיט:    עיין ט"ז שהעלה דמותר לעשות סולם ולהטיח גגו בחול המועד לצורך המועד עיין שם.

(ג) כדרכו:    דאיכא למיחש לגנבי.

(ד) הסכנה:    אבל בלא"ה אסור לסתרו ולבנותו ואפי' איכא חשש גנבי. מרדכי.

(ה) כדרכו:    דאם לא כן מימנע ולא סתיר.

סעיף ב[עריכה]

(ו) גבשושית:    דאינו אסור אלא חרישה עיין סי' קל"ז ס"ט וב"י שם.

סעיף ד[עריכה]

(ז) הדלת:    והוא הדין לתקוע המשקוף במסמרים שרי אם יש לחוש לגנבי ואם לאו אסור. מ"א.

סעיף ו[עריכה]

(ח) אצטבא:    נסר שמחברין לו רגלים כעין ספסל שלנו מעשה הדיוט הוא. טור.

סעיף ז[עריכה]

(ט) תנור:    ונ"ל דאם הזמן קר מותר לעשות תנור להחם הבית החורף אם ראוי לאפות בו ואם אינו ראוי לאפות בו נ"ל ג"כ דשרי. מ"א ע"ש.

סעיף ח[עריכה]

(י) שנשבר:    אפי' יכול להשאיל מחבירו שרי מ"א ועיין סי' תק"ט סעיף קטן ב' מש"ש.