אפפונו מים
אֲפָפוּנוּ מַיִם עַד נֶפֶשׁ, בָּאנוּ בְּעִמְקֵי מְצוּלָה.
גַּלֵּי יָם עָבְרוּ עָלֵינוּ, דִּכְיַת תְּהוֹם כִּסָתְנוּ.
הוֹדֵנוּ נֶהֱפַךְ לְמַשְׁחִית, וְעוֹד לֹא עָצַרְנוּ כֹּחַ.
זַעַם וְעֶבְרָה הַעֲבֵר מִמֶּנּוּ, חֵמָה שַׁכֵּךְ מֵעָלֵינוּ. [נוסח אחר: זֻלְעַפְנוּ עַל חַטֹּאתֵינוּ, חֻלְחַלְנוּ עַל רֹב פְּשָׁעֵינוּ.]
טִכַּסְנוּ עֵצָה מָה לַעֲשׂוֹת, יוֹעֵץ בְּקִרְבֵּנוּ אָיִן.
כִּוַּנְנוּ בְּלֵב מַחֲשָׁבוֹת, לְמֵרָחוֹק שְׂאֵת דֵּעָה[1].
מַסּוֹרֶת בְּיָדֵינוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ, נְאָקָה תְּשׁוּבָה וּצְדָקָה.
סוֹתְרוֹת רֹעַ גְּזֵרָה[2], עוֹד מֵעַנּוֹת עַם.
פַּצְנוּ בְּהַסְכָּמָה אַחַת, צוֹם שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי.
קָדוֹשׁ אוּלַי יַשְׁקִיף, רַחֲמָיו לְקַדֵּם לְרוֹגֶז.
שַׁדַּי עָשִׂינוּ אֶת שֶׁלָּנוּ, תַּקִּיף עֲשֵׂה אֶת שֶׁלָּךְ.
אַל תֵּשֵׁב עִמָּנוּ בַּדִּין, מִדֶּבֶר וּמֵחֶרֶב [וּמֵרָעָב] מַלְּטֵנוּ.
תִּיקַר נַפְשֵׁנוּ בְּעֵינֶיךָ, יָהּ מְחַל לַעֲוֹנֹתֵינוּ. [נוסח אחר: סְלַח לָנוּ. מְחַל לָנוּ. כַּפֵּר לָנוּ.] כְּיוֹם רִדְתְּךָ בֶּעָנָן: