אסתר רבה ב יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · אסתר רבה · ב · יא · >>

יא.    [ עריכה ]

"וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים" הביא כליו וכלי עילם ונמצאו שלו יפין משל עילם הביא כליו וכלי בהמ"ק ונמצאו נאים ויפין מכליו למטרונה שהיתה לה שפחה יפה כל זמן שמבטת בשפחתה היו פניה משתנות כך כל זמן שהיו כלי בית המקדש מביטין בכליו היו משתנין כליו ונעשין כעופרת ר' תחליפא בר בר חנה אמר כלים שצורתן נשתנים לימים קלים א"ר שמואל בר רב נחמן כלים מכלים למשתמשין בהם והם שונין בקלקלה מי גרם לבלשצר שתתקעקע ביצתו מן העולם לא על ידי שנשתמש בכלי בית המקדש הה"ד (דניאל ה, ב): "בלשאצר אמר בטעם חמרא להיתיה למאני דהבא וכספא די הנפק נבוכדנצר וגו'" מה כתיב ביה (שם ה, ל) "לבליליא קטיל בלשאצר מלכא כשדאה:"